החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 2037/16 בש"פ 2037/16

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · העברת מקום דיון בתיק תעבורהבקשה להעברת מקום דיון בדו"ח משטרתי מבית משפט השלום לתעבורה בחדרה לבית משפט השלום לתעבורה בנצרת

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להעברת מקום דיון בתיק תעבורה מחדרה לנצרת. נקבע כי ככלל לא ייעתר לבקשות כאלה כאשר הנאשם אינו מודה במיוחס לו, מאחר שהעברה עלולה להכביד על התביעה. המבקשת לא הצביעה על טעם המצדיק סטייה מהכלל.

העובדות

נגד המבקשת הוגש כתב אישום לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, והיא הוזמנה להתייצב לדיון בחדרה. המבקשת טענה כי היא אם לשלושה ילדים קטנים ומתגוררת בנצרת. המבקשת הודיעה כי אינה מודה באשמה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעביר מקום דיון בתיק תעבורה כאשר הנאשמת אינה מודה במיוחס לה?

הלכות

  1. 1

    ככלל לא ייעתר בית המשפט לבקשות להעברת מקום דיון בתיקי תעבורה כאשר המבקש אינו מודה במיוחס לו, מאחר שהעברת הדיון עלולה להכביד על התביעה ועדיה

    ״ככלל לא ייעתר לבקשות להעברת מקום דיון בתיקי תעבורה כאשר המבקש אינו מודה במיוחס לו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • העברת מקום דיון
  • תעבורה
  • כתב אישום
  • לא מודה באשמה
  • בית משפט השלום לתעבורה
  • תקנות התעבורה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

2037/16

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המבקשת:

מנאל משעל

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה להעברת מקום דיון

בשם המבקשת: בעצמה

החלטה

1.

לפני בקשה להעברת מקום דיון בדו"ח משטרתי שמספרו 90505230897 מבית משפט השלום לתעבורה בחדרה לבית משפט השלום לתעבורה בנצרת.

2.

נגד המבקשת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, והיא הוזמנה להתייצב לדיון בבית משפט השלום לתעבורה בחדרה.

3.

לטענת המבקשת, נוכח העובדה שהיא אם לשלושה ילדים קטנים ומתגוררת בנצרת, יש להעביר את הדיון לבית משפט השלום לתעבורה בנצרת.

4.

ביום 22.3.2016 הוריתי למבקשת להבהיר האם היא מודה או כופרת בעובדות כתב האישום.

5.

המבקשת הודיעה לבית המשפט כי היא " לא מודה באשמה ".

6.

דין הבקשה להידחות.

בית משפט זה קבע לא אחת כי ככלל לא ייעתר לבקשות להעברת מקום דיון בתיקי תעבורה כאשר המבקש אינו מודה במיוחס לו, וזאת מאחר שבהעברת הדיון יהא כדי להכביד על התביעה ועדיה (ראו לדוגמה בש"פ 6416/15 קובני נ' מדינת ישראל

(29.9.2015); בש"פ 9009/15 לאופר נ' מדינת ישראל

(20.1.2016)). לפיכך ומאחר שהמבקשת לא הצביעה על טעם המצדיק סטייה מהכלל האמור, אין להיעתר לבקשתה להעברת מקום דיון.

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ז

באדר ב התשע"ו (6.4.2016).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1ככלל לא ייעתר בית המשפט לבקשות להעברת מקום דיון בתיקי תעבורה כאשר המבקש אינו מודה במיוחס לו, מאחר שהעברת הדיון עלולה להכביד על התביעה ועדיה