בש"פ 9009/15יוסף לאופר נ. מדינת ישראל

1.

לפני בקשה להעברת מקום דיון בתת"ע 7271-04-15 מבית משפט השלום לתעבורה בחדרה לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים.

2.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה לפי סעיף 12א1(ד)(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], והוא הוזמן להתייצב לדיון בבית משפט השלום לתעבורה בחדרה.

3.

לטענת המבקש, נוכח העובדה שהוא מתגורר בגבעת זאב, יש להעביר את הדיון לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים.

4.

וכך מציין המבקש בהמשך הבקשה:

"לגופו של ענין איני כופר בעובדה שהייתי ללא מלוה בצומת אור עקיבא אך הנסיבות היו כדלקמן:

א.

הייתי 27 יום לפני תום המועד לצורך בלווי.

ב.

חזרתי מירח דבש לאחר נישואי.

א.

יצאתי מהצפון 2 שעות לפני רדת החשכה אך הפקקים היו ארוכים מהרגיל ונתקעתי 'לא לבלוע ולא להקיא' מבלי היכולת להתקדם ומבלי היכולת לחזור. עצרתי למנוחה והתרעננות (לא לבילוי) ואז עצר אותי השוטר הנכבד".

1.

ביום 4.1.2016 הוריתי למבקש להבהיר האם הוא מודה בכתב האישום והטיעונים שבפיו הינם לענין העונש, או שהוא מודה בעובדה שנהג ללא מלווה אך סבור שאין להרשיעו בביצוע העבירה המיוחסת לו בשל הנסיבות הנטענות לעיל. כמו כן, הוריתי למבקש להגיש תצהיר בדבר מקום מגוריו העדכני.

2.

בהודעתו מיום 10.1.2016 הצהיר המבקש כי הוא מתגורר בגבעת זאב. כמו כן, הבהיר המבקש כי הוא " מודה בעובדה שנהג ללא מלווה אך סבור שאין להרשיעו בביצוע העבירה המיוחסת לו בשל הנסיבות אשר פורטו בבקשתו".

3.

דין הבקשה להידחות. בית משפט זה קבע לא אחת כי ככלל לא ייעתר לבקשות להעברת מקום דיון בתיקי תעבורה כאשר המבקש אינו מודה במיוחס לו, וזאת מאחר שבהעברת הדיון יהא כדי להכביד על התביעה ועדיה (ראו לדוגמה בש"פ 6416/15 קובני נ' מדינת ישראל (29.9.2015)). בענייננו המבקש טוען טענות עובדתיות לענין אשמתו, ויתכן מאוד שיהא צורך בהבאת עדים מטעם התביעה כדי לאוששן או להפריכן. לפיכך ומאחר שהמבקש לא הצביע על טעם המצדיק סטייה מהכלל האמור, אין להיעתר לבקשתו להעברת מקום דיון.

4.

אשר על כן, הבקשה נדחית.