בש"פ 2223/06 מדינת ישראל נ. אלכסנדר אלטשולר

משיבים 2,4,7,8:

1.המדינה מבקשת להאריך את מעצרם של המשיבים ב-90 יום כאמור בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות – אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996. המשיבים 1, 3 ו-5 הסכימו להארכת המעצר המבוקשת. לעניין משיב 6 ניתנה ביום 30.3.2006 החלטה נפרדת. החלטה זו נוגעת למשיבים 2, 4, 7 ו-8, משה מצונאשוילי, אמיר סעדה, ליאוניד קוליקוב ו-דוד בוריסוב (להלן – המשיבים).

2.ככלל, עוסק כתב האישום בפרשיות סמים חובקות עולם הכוללות יצוא סמים, יבוא סמים, עסקאות סמים ועוד. בהמשך הדברים אפרט את המיוחס לכל אחד מהמשיבים בנפרד.

3.בישיבה שקיימתי ביום 16.3.2006 נראה היה שקצב התקדמות המשפט אינו משביע רצון. התקיימו, עד אותו יום, שתי ישיבות הוכחות והיו צפויות תשע נוספות. הכל הסכימו כי אין סיכוי לסיים את המשפט במועדים הקבועים. עם זאת, לאחר אותו דיון נקבעו על ידי כב' השופט רענן בן יוסף 20 ישיבות נוספות, בחודשים יוני, יולי וספטמבר. עתה, כך יש לקוות, ניתן יהיה להתקדם היטב בשמיעת הראיות.

4.אכן, וכפי שנטען בפני, משפט מרובה נאשמים ופרשיות גורם לכך שנאשמים נמצאים לעתים זמן רב בין כותלי בית המשפט (ובמקביל – במעצר) בעוד רק חלק, לעיתים חלק קטן מהעדויות, נוגע לכל אחד מהם. מהדיון השני שקיימתי בפני ביום 30.3.2006 עלה כי לאחר שלב משותף לכל הנאשמים, תשקול הפרקליטות באהדה הסכמה להפרדת הדיון לגבי נאשמים מסויימים (משיבים 4, 7 ו-8). לא זה המקום להיכנס לפרטי המתווה המוצע; זהו עניין לערכאה הדיונית, אך נראה כי קיימת נכונות לצמצם עד למינימום את הבעייתיות האמורה.

5.מתבקש עתה, טרם הכרעה בבקשה, לעמוד בנפרד על נתונים הנוגעים לחלקו של כל אחד מהמשיבים שלפני.

המשיב 2 (משה מצונאשוילי):

6.על פי הנטען בכתב האישום, בחודש דצמבר 2004 קשרו המשיבים 1 ו-2 קשר לייצא ולייבא סם מסוכן מסוג קוקאין מצ'ילה דרך פאריס, ללונדון ומשם לישראל. במסגרת הקשר ולשם קידומו יצאו ביום 24.12.04 שני בלדרים מישראל לצ'ילה (דרך פאריס) שם קבלו לרשותם מאלמוני מטעם המשיבים 1 ו-2 את הסמים. הבלדרים שבו לפאריס ומשם נסעו ללונדון כשברשותם הסמים, שם שהו במלון מסוים. ביום 1.1.2005 התקשר המשיב 2 (להלן: מצונאשוילי) שהיה אסיר באותה עת, מהכלא אל ידיד וסיכם עמו שהלה יטוס ללונדון להפגש עם הבלדרים, ישלם להם תמורת העברת הסמים ויטפל מטעמו ומטעם המשיב 1 בהבאת הסמים לישראל. מצונאשוילי מסר לידידו את מספר הטלפון במלון בו שהו הבלדרים, מספר החדר ושמו של אחד מהבלדרים. ביום 3.1.05 הגיע אותו ידיד ללונדון ובתיאום עם מצונאשוילי והמשיב 1 יצר קשר עם הבלדרים במלון. המשיב 1 ומצונאשוילי עמדו בקשר עם הבלדרים ועקבו אחר מימוש העסקה. כשהגיע אותו ידיד למלון נעצר יחד עם הבלדרים על ידי משטרת אנגליה.

המשיב 2 הסכים בשעתו למעצר עד תום ההליכים. יש לו הרשעות קודמות בעבירת רכוש, סמים ואלימות.

המשיב 4 (אמיר סעדה):

7.ביום 14.1.05 ערכו המשיב 1 והמשיב 4 (להלן: סעדה) עסקה בסם מסוכן, במסגרתה סוכם כי המשיב 1 ישלח אסיר היוצא לחופשה מהכלא, להיפגש עם סעדה מטעמו והשניים יסכמו עסקאות בסמים מסוכנים. בתמורה יפקיד המשיב 1 כספים בידיו של סעדה, על פי דרישתו, ובהתאם לתנאי העסקה שתסוכם. ביום 11.5.05 קשר המשיב 1 מהכלא קשר עם סעדה לפיו ייבאו השניים סמים ממדינה אחרת באמצעות בלדרים. ביום 12.5.05 התלבטו השניים כיצד להוציא את הקשר אל הפועל וסכמו כי סעדה ישלח אנשים שיבקרו את המשיב 1 בכלא ויסכמו את פרטי הוצאתה לפועל של עסקת יבוא הסמים. ואכן כך היה. בשליחותו של סעדה, בקרו שני שליחים מטעמו את המשיב 1 בכלא. בתום הביקור שוחחו המשיב 1 וסעדה על מהלך הביקור וסוכם שימתינו עד ליום 23.5.05 אז יודיע להם המשיב 1 מהו היעד ממנו ייובאו הסמים. סעדה אמר למשיב 1 באותה הזדמנות כי "...אם לא יהיה להם למי לתת שיביא לי את זה, אני אקח". ביום 16.5.05 סכמו המשיב 1 וסעדה את פרטי עסקת הייבוא המתוכננת ותכננו להוציאה אל הפועל כבר למחרת היום. למחרת, טסו שני בלדרים להולנד בשליחות סעדה במטרה להוציא אל הפועל את העסקה האמורה. מסיבות שאינן ידועות לא הושלמה העסקה.

לסעדה 10 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות, מרמה וסמים.

בהחלטת השופט טל בענין מעצר עד תום ההליכים מיום 28.7.2005 נאמר על משיב זה:

"הקשר שקשרו המשיבים 1 ו-8 [המשיב 4 בעניינינו] באמצעות שיחות הטלפון מלמד על מסוכנותו של משיב 8 ועל כך שלא ניתן למנוע מסוכנות זו ע"י חלופת מעצר בית כמוצע ע"י בא כוחו.

מסוכנותו של משיב 8 באה לביטוי גם בעברו הפלילי שכולל עבירות רכוש, אלימות וסמים, לרבות הרשעה בעבירה של נסיון להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית נשוא ת.פ. 1007/00 (מחוזי ירושלים) בגינה ריצה מאסר של 55 חודש, ממנו שוחרר ברשיון מספר חודשים לפני תחילת ביצוע העבירות נשוא תיק זה".

המשיב 7 (ליאוניד קוליקוב):

8.המשיב 1 קשר קשר עם בני זוג מאקוודור לייצא סם מסוכן מסוג קוקאין מאקוודור ולייבאו לארצות שונות. במסגרת הקשר ולשם קידומו יצאו המשיב 7 (להלן:קוליקוב) ואדם בשם בלומנטל לאקוודור שם התארחו אצל בני הזוג. במסגרת הקשר ושלם קידומו, קבלו קוליקוב ובלומנטל מבני הזוג כחצי ק"ג קוקאין מוסלק בזרגים לבליעה, כאשר הם עומדים בקשר טלפוני עם המשיב 1, אשר תאם את שהייתם באווקדור ואת התשלום לבני הזוג. בתאריך 27.8.04 בלע קוליקוב 6 זרגים המכילים כ – 100 גר' קוקאין וטס באופן זה ללונדון. במעשיו אלו ייצא קוליקוב את הסם ללונדון. בהגיעו ללונדון פלט קוליקוב את הסמים מגופו ומסר אותם לאדם מטעמו של המשיב 1 תמורת תשלום. סמוך לאחר מכן פנה המשיב 1 אל קוליקוב והציע לו לעשות עסקה אסורה בסם מסוכן על ידי כך שישוב לאקוודור וייבא כמות נוספת של סם, הפעם לישראל. קוליקוב סירב.

לקוליקוב מיוחס אישום נוסף על פיו קשר ונטל חלק בניסיון לייצא קוקאין מאקוודור בנסיבות דומות לאלו המפורטות לעיל.

קוליקוב הורשע בעבר במסגרת עסקת טיעון בגין עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, החזקת נשק שלא כדין והחזקת נשק חשוד כגנוב.

בהחלטת השופט טל מיום 28.7.2005 צויין לגבי קוליקוב כי האישומים כנגדו מבוססים על הודאותיו, על שיחות שניהל עם המשיב 1 מאקוודור, על הודעת סוכנת הנסיעות ומסמכי טיסתו לאקוודור ועל כספים שהפקיד בבנק. השופט טל לא ראה לפרט את תוכן הודאותיו שכן לא היתה מחלוקת שהלה הודה במעשים המיוחסים לו, וקבע לעניין מסוכנותו כדלקמן:

"התנהגותו המתוארת של משיב 6 [משיב 7 בעניינינו] מקימה נגדו "חזקת מסוכנות" שלא נסתרה על ידו ואם לא די בה עומדת לחובתו גם הרשעתו בעבירה של אספקת LSD

למשיב 1 כאשר ביקר אצלו בכלא שאטה ביום 5/9/04".

המשיב 8 (דוד בוריסוב):

9.ביום 30.5.05 קשרו המשיב 1 וזוג אחים קשר לייצא ולייבא סם מסוכן מסוג קוקאין. בהמשך לקשר המתואר לעיל בו לקחו חלק בלומנטל וקוליקוב, פנה המשיב 1 למשיב 8 (להלן:בוריסוב) וביקש כי יאתר עבורו בלדרים נוספים שייצאו לאקוודור, ייבאו סם מסוכן, ויפעלו בתאום ועל פי הוראותיו של בלומנטל הנמצא כבר באקוודור. בתמורה הבטיח המשיב 1 לבוריסוב תמורה כספית. במסגרת הקשר ולשם קידומו נפגש בוריסוב עם בלומנטל עובר לנסיעתו של האחרון לאקוודור, אז קבל ממנו מספר טלפון של סוכנות נסיעות לשם רכישת כרטיסי טיסה לבלדרים. סוכם בין השניים שבוריסוב יתור אחר בלדרים. ביום 12.10.2004 טס בלומנטל ללונדון משם טלפן לבוריסוב אשר עדכן אותו כי הבלדרים אינם מוכנים עדין. ביום 1.2.2005 הודיע בוריסוב למשיב 1 כי איתר בלדרים המוכנים לייבא לישראל סמים ממדינה אחרת. סוכם בין השניים כי המשיב 1 ישלח לבוריסוב כסף תמורת גיוס הבלדרים. במסגרת הקשר ולשם קידומו הציע בוריסוב למשיב 1 כי בלדרים ייבאו את הסמים בתוך מעילים. המשיב 1 דחה את ההצעה. במהלך החודשים פברואר-מרץ 2005 היה בוריסוב בקשר עם המשיב 1 שעדכן אותו בהתקדמות העסקה.

לבוריסוב 5 הרשעות קודמות עבירות אלימות, רכוש וסמים.

בהחלטת השופט טל מיום 28.7.2005 צויין לגבי בוריסוב כך:

"מעורבות בסחר בסמים בכלל, ובאשר למשיב 7 [המשיב 8 בעניינינו], שיש לו עבר פלילי בעבירות סמים ובעבירות רכוש ואלימות בגינן ריצה מאסר של 45 חודש ממנו שוחרר זמן קצר לפני ביצוע העבירות נשוא האישום השלישי שביצע בהיותו אסיר ברשיון, בפרט מעידה על מסוכנות רבה שרק בנסיבות חריגות ניתן להפיגה בחלופת מעצר (ראה החלטותיו של כב' השופט עדיאל בבש"פ 4826/05 מישלב נ' מדינת ישראל

ובבש"פ 5120/05 מדינת ישראל נ' חדאד שטרם פורסמו ופסה"ד המצוטטים בהן).

לאור כל האמור לעיל ובהעדר נסיבות חריגות המצדיקות נקיטה בחלופת מעצר אני מורה על מעצרו של משיב 7 עד תום ההליכים בת.פ. 40186/05 (מחוזי ת"א)".

ערר על החלטתו זו של בית המשפט המחוזי הוגש לבית משפט זה שהותיר בהחלטתו מיום 15.8.2005 את ההחלטה לעצור את המשיב עד תום ההליכים עד כנה.

השופט ג'ובראן דחה ערר שהוגש לאחר בחינה מדוקדקת של חומר הראיות וציין כי:

"לעורר עבר פלילי מכביד הכולל הרשעות קודמות בעבירות סמים, אלימות ורכוש בגינן ריצה מאסר של 45 חודשים. כמו-כן, את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום נשוא ערר זה, ביצע בהיותו אסיר ברישיון.

לפיכך, נראה לי, כי מעורבותו של העורר בסחר בסמים בכלל ולאור עברו הפלילי בפרט, אלה מעידים על מסוכנות רבה, אשר רק בנסיבות חריגות ניתן יהיה לאיינה בחלופת מעצר אשר תשיג את תכלית המעצר".

9.אכן, יש מידרג בין מעשי המשיבים. יחד עם זאת בשים לב למסוכנות הנובעת מכל אחד מהם בנפרד, להוספת המועדים כפי שתואר ולנכונות לפצל את האישומים מחדש בשלב מסויים, אני סבורה שיש לקבל את הבקשה, וכי נקודת האיזון לא סטתה, בשלב זה, לכיוון המשיבים.

10.אני נעתרת לבקשה ומאריכה את מעצרם של המשיבים 2, 4 7 ו-8 ב-90 ימים שתחילתם ביום 19.3.2006 או עד לסיום משפטם.