בש"פ 243-24 בש"פ 243-24

1.לפניי בקשת המבקשים להצטרף להליך שבכותרת וכן להורות למשיבה להמציא לידיהם את החלטת בית משפט קמא מושא הערעור ואת כתב הערעור.

2.לאחר עיון, לא מצאתי להיעתר לבקשה.

3.במ"ח 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529, 555 (1999) נקבע כדלהלן:

"בטרם תינתן לגוף או לאדם הזכות להביע עמדתו בהליך שבו אין הוא צד מקורי, יש לבחון את תרומתה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת. יש לבחון את מהות הגוף המבקש להצטרף. יש לבדוק את מומחיותו, את ניסיונו ואת הייצוג שהוא מעניק לאינטרס שבשמו מבקש הוא להצטרף להליך. יש לברר את סוג ההליך ואת הפרוצדורה הנוהגת בו. יש לעמוד על הצדדים להליך עצמו ועל השלב שבו הוגשה בקשת ההצטרפות. יש להיות ערים למהותה של הסוגיה העומדת להכרעה".

4.המבקשים לא הצביעו בבקשתם על תרומה פוטנציאלית להליך, ובפרט על מומחיות מיוחדת, אינטרס כלשהו עליו הם מבקשים להגן. הלכה למעשה, בבקשה לא הוצגה כל עמדה לגופו של עניין. טענתם היחידה של המבקשים היא כי היו צד 'לגלגולים הקודמים' של ענייננו ועל כן, יש מקום לצרפם גם להליך זה. דא עקא, בכך לא די.

5.יש לציין, כי אף שיקולים של יעילות דיונית מטים את הכף לעבר דחיית הבקשה, בשים לב לכך שהדיון בערעור קבוע למחר, 18.01.2024.

6.כל האמור עד כה מקבל "משנה תוקף, שעה שעסקינן בהליך פלילי, שהינו בישראל הליך אדוורסרי במהותו" (מ"ח 6881/19 זדורוב נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (07.09.2020)), כאשר כידוע, אף מעמדם של נפגעי ונפגעות עבירה – מוגבל במסגרתו (ראו למשל: בג"ץ 5699/07 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד סב(3) 550, 612 (2008)).

7.למען הסר ספק, מובהר כי אין בהחלטתי זו כדי להביע עמדה כלשהי ביחס לבקשת הצטרפות, מפורטת, ככל שזו תוגש על ידי המבקשים, במסגרת ההליך העיקרי.

8.הבקשה נדחית בזאת.