החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 2490/10 ישראל בלום נ. הועד המחוזי של לשכת עוה''ד מחוז ת''א

ניתן ביום
הרכב
גיא שני
בתיק
מסמך 2 מתוך 2
מקור
PDF(באתר בית המשפט, נפתח בחלון חדש) DOCX(באתר בית המשפט, נפתח בחלון חדש)

בש"פ 2490/10 ישראל בלום נ' הועד המחוזי של לשכת עוה''ד מחוז ת''א (18.4.2010) · https://psikan.com/rulings/%D7%91%D7%A9%D7%A4-2490-10

בקצרה

אתיקה מקצועית · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על גזר דין של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדיןבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור (בגלגול רביעי) על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על גזר דין של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון האריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור בגלגול רביעי על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על גזר דין משמעתי של לשכת עורכי הדין. נקבע כי מאז תיקון 32 לחוק לשכת עורכי הדין זכות הערעור היא לבית המשפט המחוזי, וכי המועד המקובל הוא 30 ימים, אך המועד טרם השתרש עד כדי דחיית בקשה בשל שגגה. נוכח מהותו המעין-פלילית של ההליך, נדרש טעם מוצק, אך במכלול הנסיבות לא נחסמה דרכו של המבקש.

העובדות: המבקש קיבל פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעורים על גזר דין של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין, ביום 8.2.2010 הומצא לו פסק הדין. הוא הגיש בקשה להארכת מועד ביום 28.3.2010 וההליך הערעורי הוגש ביום 25.3.2010, כארבעים וחמישה ימים לאחר ההמצאה. האיחור נבע, לטענתו, מטעות שנפלה בבירור הפרקטיקה מול מזכירות בית המשפט, והמשיב התנגד לבקשה.

העובדות

המבקש קיבל פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעורים על גזר דין של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין, ביום 8.2.2010 הומצא לו פסק הדין. הוא הגיש בקשה להארכת מועד ביום 28.3.2010 וההליך הערעורי הוגש ביום 25.3.2010, כארבעים וחמישה ימים לאחר ההמצאה. האיחור נבע, לטענתו, מטעות שנפלה בבירור הפרקטיקה מול מזכירות בית המשפט, והמשיב התנגד לבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור בגלגול רביעי על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על גזר דין משמעתי של לשכת עורכי הדין, כאשר המועד הנהוג הוא 30 ימים והוגש באיחור של כ-45 ימים?

הלכות

  1. 1

    מאז תיקון מס' 32 לחוק לשכת עורכי הדין בשנת 2008, זכות הערעור על בית הדין המשמעתי הארצי היא לבית המשפט המחוזי, וההליך בגלגול רביעי לבית המשפט העליון הוא בקשת רשות ערעור

    ״מאז חקיקתו של תיקון מס' 32 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, בשנת 2008, זכות הערעור על בית הדין המשמעתי הארצי היא לבית המשפט המחוזי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לאור המהות המעין-פלילית של ההליך, נדרש טעם מוצק להארכת מועד, ועם זאת במכלול הנסיבות לא יחסם המבקש מהגשת ההליך בשל האיחור

    ״יש להתחשב במהותו המעין-פלילית של ההליך, המשליכה על מידת עוצמתו של הטעם שעל המבקש להציג כדי שבית המשפט ייעתר לבקשה להארכת מועד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • בקשת רשות ערעור
  • גלגול רביעי
  • בית הדין המשמעתי הארצי
  • לשכת עורכי הדין
  • תיקון מס' 32
  • מהותו המעין-פלילית
  • עוצמתו של הטעם
  • שגגה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

2490/10 - א'

בפני:

כבוד הרשם גיא שני

המבקש:

ישראל בלום

נ ג ד

המשיב:

הועד המחוזי של לשכת עוה''ד מחוז ת''א

בקשה להארכת מועד

החלטה

ביום 26.1.2010 ניתן פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בערעורים שהגישו הצדדים על גזר דין שניתן בעניינו של המבקש על-ידי בית הדין הארצי של לשכת עורכי-הדין. פסק-הדין נתקבל אצל המבקש בתאריך 8.2.2010 והוא מעוניין להגיש בקשת רשות ערעור. לשם כך הוא הגיש ביום 28.3.2010 בקשה להארכת מועד – וזו הבקשה שלפניי.

המבקש הגיש את ההליך הערעורי בתאריך 25.3.2010 - ארבעים-וחמישה ימים לאחר שהומצא לו פסק-הדין. זאת, לדבריו, לאחר שבירר לגבי הפרקטיקה הנוהגת בכגון דא ונאמר לו כי זהו המועד להגשת ההליך. המבקש מטעים כי כך עלה גם מבירור שערך מול מזכירות בית המשפט. דא עקא, שכאשר הגיש את בקשת רשות הערעור הובהר לו שהליך מסוג זה יש להגיש תוך 30 יום מקבלת פסק-הדין. המבקש מדגיש כי האיחור בהגשת ההליך נבע משגגה ולא מזלזול, והוא מוסיף ועומד על ההיבטים האישיים והציבוריים של העניין המועלה בבקשת רשות הערעור. המשיב מתנגד לבקשה.

בנסיבות המקרה סבורני כי יש להאריך את המועד ולקבל את ההליך לרישום. מאז חקיקתו של תיקון מס' 32 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, בשנת 2008, זכות הערעור על בית הדין המשמעתי הארצי היא לבית המשפט המחוזי, ולא לבית משפט זה כבעבר; לפיכך, ההליך "בגלגול רביעי" המוגש לבית משפט זה הוא בקשת רשות ערעור (ראו בר"ש 1958/09 ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בתל אביב (טרם פורסם, 10.5.2009)). הדין אינו מסדיר באופן מפורש את המועדים להגשת הליך כזה, אך אין מחלוקת בין הצדדים כי פרק הזמן הנהוג והעולה מן הסביבה הנורמטיבית הוא 30 ימים מיום המצאת ההחלטה. עם זאת, ספק אם ניתן לומר, בשלב זה , שהמועד להגשת הליך מהסוג הנדון – מועד שכאמור אינו נקוב מפורשות בדין – נשתרש באופן שמצדיק התייחסות דווקנית לבעל-דין השוגה בעניין זה. זאת ועוד, יש להתחשב במהותו המעין-פלילית של ההליך, המשליכה על מידת "עוצמתו" של הטעם שעל המבקש להציג כדי שבית המשפט ייעתר לבקשה להארכת מועד. אכן, בית המשפט העליון קבע מסגרת התערבות מצומצמת בהליכים מסוג זה, ולעניין זה חשיבות בבחינת סיכויי ההליך (ראו גם בר"ש 10486/09 עוויד נ' לשכת עורכי הדין מחוז חיפה (טרם פורסם, 11.1.2010)). עם זאת, במכלול הנסיבות איני רואה לחסום את דרכו של המבקש מלהגיש את ההליך הערעורי בשל האיחור בהגשתו.

על כן, המועד להגשת ההליך מוארך עד ליום הגשתו בפועל. הטיפול בתיק יימשך כסדרו.

ניתנה היום, ד' אייר תש"ע

(18.4.2010).

גיא שני

ר ש ם

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

10024900_D02.doc

כש

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • בש"פ 1874/16מרים כהן נ. ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין - מחוז חיפההחלטה
  • בש"פ 7791/10משה נסריאצ'י נ. מדינת ישראל נציבות שירות המדינההחלטה
  • בש"פ 7791/10משה נסריאצ'י נ. מדינת ישראל נציבות שירות המדינההחלטה

הלכות

  1. 1מאז תיקון מס' 32 לחוק לשכת עורכי הדין בשנת 2008, זכות הערעור על בית הדין המשמעתי הארצי היא לבית המשפט המחוזי, וההליך בגלגול רביעי לבית המשפט העליון הוא בקשת רשות ערעור
  2. 2לאור המהות המעין-פלילית של ההליך, נדרש טעם מוצק להארכת מועד, ועם זאת במכלול הנסיבות לא יחסם המבקש מהגשת ההליך בשל האיחור