פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
2602/02
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקשת
:
מדינת
ישראל
נגד
המשיבים
:
1.
אלון (בן דוד) שמש
2. שחר (בן יעקב) קורקוס
בקשה
חמישית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים
לפי
סעיף 62 לחוק סד הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה-מעצרים),
התשנ"ו1996-
תאריך
הישיבה: י"ט בניסן התשס"ב (1.4.02)
בשם
המבקשת: עו"ד נ' אבו טהה
בשם
המשיבים: עו"ד ד' יפתח
החלטה
זו בקשה חמישית להארכת מעצרם של המשיבים בת.פ. 318/00 לאחר שביום 2.1.02 הארכתי את מעצרם במסגרת בקשה רביעית מתוך תקווה כי פסק הדין בעניינם יינתן עוד קודם לתום תקופת ההארכה.
המשיבים מואשמים בעבירת רצח ובידוי ראיות וכן בהדחה בחקירה בנסיבות מחמירות. מיוחס להם מעשה רצח אכזרי של המנוח באמצעות דקירות סכין, שריפת גופתו לאחר מכן וטשטוש עקבות הרצח באמצעים שונים.
ב- 24.8.00, התקיים דיון ראשון בענין מעצרם של המשיבים, ומאז התנהל המשפט באופן שהצריך בקשות חוזרות ונשנות להארכת מעצרם עד לבקשה הנוכחית.
אכן, מדובר במשפט המתמשך עת ארוכה בעוד הנאשמים מוחזקים במעצר. יש קושי ברור וגלוי לעין במצב דברים זה ואין אלא להסכים עם טיעוניו של ב"כ המשיבים כי התמשכות ההליך מסבה למרשיו נזק רב. אמת הדבר, כי במהלך הארכת המעצר האחרונה אמורה היתה להתברר פרשת ההגנה וצפוי היה כי המשפט יסתיים, אלא שמספר הישיבות שנקבעו במהלכה של תקופה זו לא היה מספיק נוכח מהלכים בלתי צפויים של המשפט וזאת חרף מאמציו של בית המשפט, בלחץ העומס המוטל עליו, לקדם את השלמתו של ההליך. הקשיים והאילוצים הבאים לידי ביטוי במשך התנהלותו של המשפט מחייבים, אכן, היערכות מערכתית כוללת אשר תתן פתרון נאות להתמשכות ההליכים, תוך איזון ראוי בין הצרכים הקיימים לבין הנתונים התקציביים והאחרים של המערכת. על כך עמד בית משפט זה בהחלטותיו לאורך זמן. אלמלא הנסיבות המיוחדות הקשורות באופי העבירות המיוחסות לנאשמים, בעברם הפלילי המכביד, ובמסוכנותם הרבה, היה ללא ספק מקום לשקול בכובד ראש את שחררום בחלופת מעצר לאור משך זמן המשפט. אלא שהחלת חלופה כזו כרוכה גם בשלב זה בסכנה של ממש לשלום הציבור כמו גם בחשש לאפשרות פגיעה בהמשך ניהולו התקין של המשפט ובהימלטותם של המשיבים מן הדין נוכח קרבתו של ההליך לסיומו. לאור אישומם של המשיבים בעבירת רצח אכזרי ועבירות חמורות נוספות, בהן שיבוש הליכי משפט, לא ניתן להשלים עם סכנה כזו. האינטרס הציבורי אינו סובל העמדה בספק את מיצוי ההליך המשפטי בעניינם של המשיבים, ובאיזון הקשה שבין עניינם הלגיטימי בזירוז משפטם בעודם שוהים במעצר, לבין עניינו של הציבור בהגנה על שלומו ובהשלמת ההליך השיפוטי ללא שיבוש, גובר במקרה זה וחרף הקושי, גם בשלב מאוחר זה, הערך האחרון.
אני נעתרת, איפוא, לבקשת המדינה ומאריכה את מעצר המשיבים בתשעים ימים נוספים החל מיום 8.4.02 או עד למתן פסק דין בעניינם, לפי המוקדם.
אני סמוכה ובטוחה כי בית המשפט הדן בענין, כמו גם הסניגוריה והתביעה בשיתוף פעולה ביניהם, יעשו כל אשר ניתן על מנת לסיים את המשפט בתקופת הארכה זו.
ניתנה היום, כ' בניסן תשס"ב (2.4.02.
ש
ו פ ט ת