פרטי ההליך
בבית
המשפט העליון
בירושלים
בש"פ 97 /
2652
בפני:
כבוד
השופטת ד' ביניש
העורר
:
שחרור מותנא
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בת"א-יפו
מיום 16.4.97 בב"ש 731/97
שניתנה
על ידי כבוד השופט גרוניס
בשם
העורר: עו"ד ס' ותד; עו"ד ע'
מוחסן
בשם
המשיבה: עו"ד א' כהנא
החלטה
נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גניבת רכב, שימוש ברכב ללא רשות, נהיגה ללא ביטוח ובחוסר זהירות ושהייה בלתי חוקית בישראל. בית משפט השלום קבע כי נגד העורר קיימות ראיה לכאורה, וכי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר על דרך של חלופה כיוון שהעורר תושב הכפר בלעה המצוי בשטחים. בית המשפט המחוזי דחה את הערר על החלטת המעצר ונימק את החלטתו בדברים המפורטים להלן:
"מן הנתונים העובדתיים עולה, לכאורה, כי בעת שנעשה נסיון על ידי אנשי משטרה לעצור את העורר הוא נמלט מן המקום ונתפס לאחר מרדף רגלי. הנתון האמור מצביע על כך שקיים חשש לכאורה אף להמלטות מן הדין".
אשר על כן, לא ראה בית המשפט להורות על חלופת מעצר.
מכאן הערר שלפני.
סניגורו המלומד של העורר טען לשחרור מרשו על דרך של חלופה, והציע ערבות כספית וערבים שיוכלו לערוב להתייצבותו.
מנגד טענה באת כח המדינה כי קיים חשש שהעורר יימלט באופן שלא ניתן יהיה להבטיח התייצבותו למשפטו. כפרו של העורר נמצא באזור שאינו נתון לשליטת המנהל האזרחי, ומטעם זה אין אפשרות מעשית לזמנו למשפט.
בית משפט זה כבר ציין ברבות מהחלטותיו כי בבחינת חלופת מעצר ניתן להביא בחשבון את קשיי האיתור של נאשמים הגרים באזורים שאינם נתונים לשליטה ופיקוח של כוחות הבטחון ומשטרת ישראל. כן ניתן להתחשב בכך שקל יותר לתושב שטחים אלה להמלט ולהתחמק ממשפטו, וקשה יותר להתחקות אחר תנועותיו. (ראו החלטתי בבש"פ 6454/96 מדינת ישראל נ' חוסיין אלחלייל (טרם פורסם); החלטת השופטת שטרסברג-כהן בבש"פ 7767/95 בכרי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)).
עם זאת, כבר הבעתי דעתי בעבר כי זוהי נסיבה בעלת משקל רב, אך לא בהכרח מכריע לענין חלופה; מטעם זה יש לבדוק בנוסף לקושי שבניהול המשפט ובהבטחת התייצבותו של הנאשם הנובע ממקום מגוריו, גם את יתר הנסיבות הקשורות הן באופיין של העבירות והן בעבריין (ראו בש"פ 2543/97 מדינת ישראל נ' סאמי עפאלקה (טרם פורסם)).
בענין שלפנינו הצטרפה לעובדת מגוריו של העורר מחוץ לשטח הנתון בתחום האכיפה של רשויות המדינה גם העובדה שהעורר ניסה להמלט כאשר נצטווה על ידי איש משטרה לעצור את הרכב בו נהג ללא רשות. במעמד זה אף החל להמלט בפראות ופגע בג'יפ המשטרתי שניסה לעצרו.
בנסיבות אלה, נוכח התנהגותו המסוכנת של העורר, נסיון ההמלטות שלו, וכן בהתחשב באזור מגוריו, נראה כי אין חלופת מעצר יכולה להשיג את מטרת המעצר (ראו: החלטת השופט טירקל בבש"פ 7561/96 מדינת ישראל נ' פלונים (טרם פורסם)).
בדיון שלפני הודיעו הצדדים כי משפטו של העורר נקבע לשמיעת הוכחות ב19.6.97-. יש לעשות כל מאמץ כדי שהמשפט יסתיים במועד שנקבע או במועד הסמוך לו. אם לא ניתן יהיה לסיים את משפטו של העורר לפני הפגרה, יהיה בכך טעם מספיק כדי לבקש עיון חוזר במעצרו.
אשר על כן, הערר נדחה.
ניתנה היום, ד' באייר תשנ"ז (11.5.97).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97026520.
N01
חכ/