החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 2767/22 יוסף שפירא נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · העברת דיון למקום מגוריו של הנאשםבקשה להעברת דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להעביר דיון תעבורה מבאר שבע לירושלים, מקום מגוריו של הנאשם. נקבע כי כאשר הנאשם מתכוון לכפור בעובדות כתב האישום, יש נטייה שלא להיעתר לבקשה, בשל הצורך בשמיעת ראיות ועדי תביעה. לא נמצא טעם להעדיף את נוחות הנאשם על פני נוחות עדי התביעה.

העובדות

הנאשם הגיש בקשה להעביר את הדיון בתיק תעבורה מבאר שבע לירושלים, מקום מגוריו. הקראת כתב האישום נקבעה ליום 11.5.2022, והנאשם מתכוון לכפור באישומים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעביר דיון בתיק תעבורה מבית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע לירושלים בשל מגוריו של הנאשם, כאשר הנאשם מתכוון לכפור בעובדות כתב האישום?

הלכות

  1. 1

    כאשר נאשם מבקש העברת דיון אך אינו מודה בעובדות כתב האישום, הנטייה היא לדחות את הבקשה, בשל הצורך בשמיעת ראיות ועדי תביעה.

    ״על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העברת דיון במקום שבו הנאשם כופר בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן.

    ״לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • העברת דיון
  • סמכות מקומית
  • תעבורה
  • עדי תביעה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

2767/22

לפני:

כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ

המבקש:

יוסף שפירא

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה להעברת מקום דיון

בשם המבקש:

בעצמו

החלטה

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתת"ע 6796-12-21 מבית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, זאת מן הטעם שהמבקש הוא תושב ירושלים.

2.

כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 11.5.2022, ובכוונת המבקש לכפור במיוחס לו בכתב האישום.

3.

דין הבקשה להידחות.

4.

על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)).

5.

בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותו של המבקש על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.

6.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה

היום, כ"ו בניסן התשפ"ב (27.4.2022).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1כאשר נאשם מבקש העברת דיון אך אינו מודה בעובדות כתב האישום, הנטייה היא לדחות את הבקשה, בשל הצורך בשמיעת ראיות ועדי תביעה.
  2. 2העברת דיון במקום שבו הנאשם כופר בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן.