פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
2995/09
בפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
האני אבו זיד
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי
(סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996
בשם המבקשת:
עו"ד מיטל בוכמן-שינדל
בשם המשיב:
עו"ד רפי ליטן
החלטה
1.
לפני בקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן – חוק המעצרים ) מעבר לתשעה חודשים ב-30 ימים, שימנו החל מתאריך 8.4.2009.
כתב האישום והמעצר עד תום ההליכים
2.
המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו בתאריך 25.9.07 כתב אישום נגד המשיב ושניים נוספים, עמיר ולמר (להלן: ולמר ) ועוז לרר (להלן: לרר ). כתב האישום מחולק לשני חלקים: בחלק הראשון – 17 אישומים בעבירות מרמה חמורות, שיוחסו לולמר וללרר בלבד, ובחלק השני – עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, מספר רב של עבירות סחיטה באיומים, איומים, תקיפה, ותקיפה הגורמת חבלה ממשית. לפי הנטען בכתב האישום, בשנת 2005 הקימו ולמר ולרר חברה שעסקה בסחר במוניות, השכרתן והפעלתן, ומכרו לקונים כלי רכב שלא היו בבעלות השניים, שהיו משועבדים, או שהשניים התכוונו לשעבדם לאחר מכירתם. כן הונו השניים את חברת המימון בדרך של קבלת הלוואות תוך מצג שווא. במאי 2007, שעה שמתלוננים החלו לדרוש את כספם חזרה, צורף המשיב לשניים, על מנת שהוא יגרום למתלוננים לוותר על כספם, בכוח ובאיומים. השלושה איימו על המתלוננים, סחטו אותם באיומים ובכוח, ובמספר מקרים – אף תקפו את המתלוננים.
3.
עם הגשת כתב האישום, ביקשה המבקשת להורות על מעצר השלושה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם, ובית המשפט נעתר (במועדים שונים) לבקשה זו. בתום תשעה חודשי מעצר – מעצרם של השלושה הוארך בבית משפט זה מספר פעמים מכוח סעיף 62 לחוק המעצרים. בתאריך 12.2.09 האריך בית המשפט (כב' השופט ס' ג'ובראן ) את מעצרם של השלושה בשלושים ימים נוספים, על מנת לאפשר למבקשת לנסות ולהשלים הבאת עדים המאוימים לכאורה על-ידי השלושה, טרם שחרורם של השלושה (בש"פ 1138/09). המבקשת עתרה בתאריך 9.3.09 להארכה נוספת של מעצר השלושה, בטענה כי טרם הושלמה העדת "העדים המאוימים", וזו תושלם עד לתאריך 6.4.09 (בש"פ 2185/09). בעקבות דיון שנערך בפני, החלטתי, בתאריך 12.3.09, על יסוד הסכמת הצדדים כי מעצר השלושה יוארך עד לתאריך 7.4.09, או מתן פסק דין בתיק העיקרי – לפי המוקדם, וכן כי כל אחד מן השלושה יציע חלופת מעצר וייערך לגביו תסקיר מבחן עד לתאריך 30.3.09, שבעקבותיו יבחן בית המשפט המחוזי האם לקבל את חלופות המעצר המוצעות. השלושה הציעו חלופות מעצר, אך שירות המבחן הודיע בתאריך 29.3.09 כי עקב העומס המוטל עליו, לא עלה בידו להשלים את הכנת תסקירי המבחן.
בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתאריך 2.4.09 הסכימה המבקשת לשחרורם של ולמר ולרר לחלופת מעצר בתנאים מגבילים, ללא קבלת תסקיר נוסף, וזאת על יסוד תסקירים קודמים שניתנו בעניינם ובית המשפט הנכבד, בהחלטה שהסתייעה ב"פרשנות תכליתית" ראויה הורה כאמור. לעומת זאת, התנגדה המבקשת לשחרור המשיב, בטענה כי עניינו נבדל משל ולמר ולרר בשניים: עברו הפלילי המכביד, והעובדה שבעניינו לא קיים תסקיר מעצר קודם כלשהו. לפיכך הודיעה המבקשת כי בדעתה לפנות לבית משפט זה ולעתור להארכת מעצרו של המשיב ב- 30 ימים, תוך קבלת ארכה בת כשלושה שבועות להגשת התסקיר בעניינו. בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי לאור האמור בהחלטתי מתאריך 12.3.09, לא ניתן להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לתאריך 6.4.09, ועל כן הורה על קביעת דיון בפניו לתאריך 6.4.09, שעד קיומו תוכל המבקשת לעתור לארכה.
4.
המבקשת אכן עותרת עתה לארכה בת 30 ימים, על מנת לאפשר לשירות המבחן להכין תסקיר כאמור. בדיון שהתקיים בפניי היום התנגד ב"כ המשיב לבקשה, וטען כי לשיטתו ניתן כבר עתה לשחרר את מרשו לחלופת מעצר בבית אמו, בצירוף איזוק אלקטרוני וללא תסקיר חלופת מעצר.
5.
אינני מקבל גישתו של המשיב ולפיכך דין בקשת המדינה – להתקבל, אף כי ראוי היה ששירות המבחן יעמוד בלוח הזמנים שנקצב לו (למצער ביחס לעורר). הטעם להחלטתי נעוץ בכך שהמשיב הוא בעל עבר פלילי מכביד (וזאת – באופן המבחין אותו מחבריו). עבר פלילי זה כולל, בין היתר: עבירות רבות של אלימות, איומים, סחיטה באיומים, סמים, ובריחה ממשמורת חוקית. בנוסף, בעניינו של המשיב לא נערך תסקיר כלשהו של שירות המבחן: לא תסקיר קודם (כפי שנערך בעניינם של ולמר ולרר), ולא תסקיר בהתאם להחלטתי מתאריך 12.3.09. בנסיבות אלה, אין כל אפשרות לשחררו לחלופת מעצר כבר עתה .
6.
לאור האמור, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב מהטעמים המפורטים בבקשת המדינה ב-30 ימים שימנו החל מתאריך 8.4.2009, או עד למתן פסק דין בת.פ. 40280/07 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו. ניתנת בזאת ארכה לשירות המבחן לשם הכנת תסקיר מבחן בעניינו של המשיב, וזאת עד לתאריך 23.4.09 ועד בכלל. מיד לאחר קבלת התסקיר (או אם לא יהיה כזה בנמצא עד אותו מועד), יתקיים דיון בחלופת המעצר המוצעת על-ידי המשיב בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו הנכבד, אשר יחליט האם לקבלה ובאילו תנאים היא תתבצע – היה ותתקבל, הכל – כטוב בעיניו.
הצדדים יביאו החלטתי זו לידיעת בית המשפט המחוזי הנכבד.
ניתנה היום, י"א בניסן התשס"ט (5.4.09).
ש ו פ ט