בש"פ 3127/22 אפריים ורטהיים נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984,

להעברת מקום הדיון בת"פ 1437-09-21 המתנהל בבית משפט השלום בבאר שבע לבית משפט השלום בירושלים ולאיחוד הדיון בו עם תק"ח 61332-05-21 המתנהל בבית משפט השלום בירושלים.

2.

כעולה מן הבקשה ומעיון בתיק בית המשפט, נגד המבקש הוגשו שני כתבי אישום, המייחסים לו עבירות של יציאה ממקום המגורים לפעולה או למטרה שאינה מותרת (הפרת סגר), שתיהן מיום 5.2.2021, בשני מקומות שונים בארץ. מעיון בתיקי בית המשפט עולה כי טרם קוימה הקראה בתיקים.

3.

המבקש טוען כי יש להורות על איחוד הדיון בתיקים בשל כך שהם נסובים על אותו העניין, ונסיבותיהם דומות. מנגד, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה משלא ניתן טעם המצדיק זאת ובשים לב לכך שהמבקש לא הודה בעובדות כתב האישום בתיק המתנהל בבאר שבע, כך שהיענות לבקשה תחייב ניוד של עדי התביעה מבאר שבע לירושלים.

4.

דין הבקשה להידחות.

5.

אין בסמכותו של בית משפט זה להורות על איחוד הדיון בשני הליכים פליליים, ועל כן הבקשה לאיחוד התיקים נדחית.

6.

באשר לבקשת המבקש להעברת מקום הדיון, על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)). המבקש לא הצביע על נסיבה חריגה המצדיקה את העברת הדיון בעניינו, ולפיכך גם דינה של בקשה זו להידחות.