פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3144/12
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקש:
ניצן מצפון
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.4.2012 בעמ"י 27796-04-12 שניתנה על ידי
כבוד השופט צ' קפאח
בשם המבקש:
עו"ד אבי כהן
החלטה
לפניי בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.4.2012 (עמ"י 27796-04-12, כבוד השופט צ' קאפח ), במסגרתה נדחה ערר שהגיש המבקש על החלטתו של
בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 19.4.2012 (תיק מ"י 27151-04-12, כבוד השופטת ל' מרגולין-יחידי ) להאריך את מעצרו עד ליום 22.4.2012.
המבקש, יליד 1935, נעצר ביום 18.4.2012 בחשד שאיים על אשתו ברצח, תקף אותה באמצעות
חפץ קהה ודקר אותה בעזרת סכין. לבית המשפט הוגשה הצהרת תובע וכן הוצגו תמונות המלמדות על אופי הפגיעה באישה. בהחלטתו, קבע בית משפט השלום כי קיימת עילה לבקש את מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. בהמשך לכך, קבע בית המשפט כי נוכח שלב ההליך, טרם הגשת כתב אישום, אין מקום לשקול את החלופה שהציע המבקש, אף בהתחשב בגילו, וזאת בשל אופי הפגיעה. משכך, האריך בית המשפט את מעצרו של המבקש עד ליום 22.4.2012 לשם הגשת כתב אישום.
כנגד החלטה זו ערר המבקש לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי נוכח התמונה הקשה המתקבלת מהחשדות נגד המבקש, וחרף היות החלופה המוצעת "קוסמת", אין מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט השלום. זאת, נוכח הצורך בבחינת טיב החלופה ויכולתם של המפקחים להציב גבולות למבקש, באמצעות שירות המבחן.
מכאן בקשת רשות הערר שלפניי, במסגרתה טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעה שלא ניתן לשחררו כל זמן שלא הוגש תסקיר מבחן.
דין הבקשה להידחות.
רשות לערור תינתן מקום בו מתעוררת שאלה בעלת חשיבות עקרונית, משפטית או ציבורית, אשר חורגת מעניינם של הצדדים להליך או כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות דיון בפני ערכאה שלישית (ראו למשל: בש"פ 2786/11 ג'ריס נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 17.4.2011); בש"פ 3391/11 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 3.5.2011); בש"פ 4029/11 סבג נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 27.5.2011)). המקרה הנוכחי, הנסוב כולו סביב נסיבותיו האישיות של המבקש ותנאי החלופה המוצעים, אינו מעורר סוגיה כאמור, ואינו מצדיק את קבלת הבקשה.
למעלה מן הצורך, לאחר שעיינתי בהחלטות הערכאות הקודמות, ונוכח חומרת החשדות נגד המבקש, אף לגופו של עניין לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטה על הארכת מעצרו. השחרור לחלופת מעצר צריך להישקל במקרה דנן כשמלוא הנתונים פרושים לנגד עיני בית המשפט, לרבות תסקיר מעצר עליו הורה בית המשפט המחוזי.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ז בניסן התשע"ב (19.4.2012).
ש ו פ ט