בש"פ 3167/08 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

לפניי בקשה להארכת מעצר שנייה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

2.

בכתב האישום שהוגש נגד המשיב בתאריך 20.4.07 לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, יוחסו למשיב שורה ארוכה של עבירות נגד המתלוננת, צעירה שהיתה זוגתו עד לסוף שנת 2006. בין יתר, כך נטען בכתב האישום, המשיב אנס את המתלוננת; ביצע בה מעשים מגונים; היכה אותה; כלא אותה בביתו; הטיח את ראשה בכביש, בלוח השעונים שבמכוניתו וברצפת הבית וכן איים שירצח אותה.

3.

לבקשת המבקשת, הורה בית המשפט המחוזי, בתאריך 13.5.07, על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו, תוך שהוא קובע כי קיימת לכאורה תשתית ראייתית נאותה שיש בכוחה הפוטנציאלי כדי לשמש להוכחת האישומים נגד המשיב. עוד נקבע כי קיימת במשיב מסוכנות רבה, הנלמדת הן מן המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, והן מעברו הפלילי העשיר הכולל עבירות רבות של אלימות וסמים, ועבירה של תקיפת בת זוג קודמת בשנת 2005. רמת מסוכנות זו, כך קבע בית המשפט המחוזי הנכבד, מייתרת את הצורך בבדיקת חלופת מעצר.

4.

לטענת המבקשת, המשיב פעל עוד לפני תחילת משפטו ואף במהלכו, על מנת לשבש את הליכי המשפט נגדו. המשיב איים על המתלוננת ומשפחתה, יצר קשר עם המתלוננת ממקום מעצרו, ואף הפעיל צד שלישי שהציע "לקנות" את "שתיקתה" בסכום של חצי מיליון ש"ח. ניסיונות נטענים אלו לשיבוש הליכים צלחו, לכאורה, שכן לטענת המבקשת המתלוננת ואימה הוכרזו שתיהן במהלך עדותן כעדות עוינות, והמתלוננת אף ביקשה לחזור בה מתלונתה.

5.

בתאריך 27.1.08 נעתר בית משפט זה (השופטת א' פרוקצ'יה ) לבקשת המבקשת, והאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים מעבר לתשעה חודשי המעצר בו היה המשיב נתון, בקובעו, בין השאר, כך:

"מסוכנותו של המשיב היא חמורה ומופלגת. היא נלמדת משורת העבירות הקשות המיוחסות לו בכתב האישום כלפי המתלוננת, והיא מתחזקת מעברו הפלילי המכביד בעבירות שונות, ובהן עבירות אלימות כלפי בת זוג. הרושם המתקבל הוא כי אין לבטוח כהוא זה במשיב בהחלת תנאי שחרור בחלופה, ושחרורו עלול לסכן באופן ישיר ומיידי את שלומה וחייה של המתלוננת.

יתר על כן, קיים חשש מיידי משיבוש הליכי משפט בידי המשיב, חשש שהתאמת בנסיון הדחה של המתלוננת, שאף נחל הצלחה מסוימת. שילוב גורמים זה מקים מניעה ברורה לשחרור המשיב בחלופת מעצר" (בש"פ 392/08 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם), בסעיף 7 להחלטה).

6.

בסמוך לאחר החלטה זו, הסתיימה פרשת התביעה במשפטו של המשיב. לאחר ששני דיונים שנקבעו להשלמת שמיעתה הראיות התבטלו, האחד מטעמי בית המשפט והאחד מטעמים הקשורים במשיב, קבועים כעת בתיק שני מועדים נוספים, לגמר שמיעת ראיות ולסיכומי הצדדים, לראשית יולי 2008. עתה שבה המבקשת, ומבקשת את הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

7.

דין הבקשה להתקבל. הנימוקים המפורטים ב בש"א 392/08 הנ"ל, לא פג טעמם עדיין, על אף עבור הזמן הנוסף. מסוכנותו של המבקש, כמפורט לעיל, עודה רצינית, ורב הוא אף החשש כי המשיב עלול לפעול לשיבוש הליכי המשפט כל עוד זה לא הסתיים. שמיעת הראיות והסיכומים – ככל שלא יחולו בה עיכובים נוספים – אמורה להסתיים בשלהי תקופת המעצר הנוכחית. אף שקיימת אפשרות סבירה כי הכרעת הדין במשפטו של המשיב לא תינתן קודם לסוף תקופת המעצר הקרובה, אין בכך כדי להצדיק את בחינת האפשרות לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר, לעת הזו.

8.

לאור האמור לעיל – הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך בתשעים יום החל מיום 19.4.08, או עד למתן פסק דין בעניינו לפי המוקדם.