החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 392/08 מדינת ישראל נ. פלוני

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נתן החלטה בבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום לצורך ניהול משפטו בעבירות אלימות חמורות כלפי בת זוגו. נקבע כי מסוכנותו חמורה, קיים חשש לשיבוש הליכים בשל ניסיון הדחה של המתלוננת, ואין מקום לחלופת מעצר. הבקשה התקבלה.

העובדות

המשיב הואשם בעבירות אלימות חמורות כלפי בת זוגו, ובהן תקיפה, איומים, אינוס ומעשה מגונה. משפטו נפתח והתקיימו בו חמש ישיבות הוכחות ושמיעת שמונה עדי תביעה. במהלך עדות המתלוננת נודע כי נעשה ניסיון להשפיע עליה ולשכנעה לשתוק, והיא הוכרזה עדה עוינת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום לצורך ניהול משפטו, לנוכח מסוכנותו וחשש לשיבוש הליכי משפט?

הלכות

  1. 1

    מסוכנותו של המשיב חמורה ומופלגת, ואין לבטוח בו בהחלת תנאי שחרור בחלופת מעצר, ולכן יש להאריך את מעצרו.

    ״מסוכנותו של המשיב היא חמורה ומופלגת. היא נלמדת משורת העבירות הקשות המיוחסות לו בכתב האישום כלפי המתלוננת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    קיים חשש מיידי משיבוש הליכי משפט בשל ניסיון הדחה של המתלוננת, שמצדיק מניעה לשחרור בחלופת מעצר.

    ״יתר על כן, קיים חשש מיידי משיבוש הליכי משפט בידי המשיב, חשש שהתאמת בנסיון הדחה של המתלוננת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מסוכנות
  • חלופת מעצר
  • שיבוש הליכי משפט
  • עדה עוינת
  • תקיפת בת זוג
  • איומים
  • הדחה בחקירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ 392/08

בפני:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

פלוני

בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף

62 לחוק סדר הדין הפלילי

(סמכויות אכיפה - מעצרים),

תשנ"ו - 1996

תאריך הישיבה:

י' בשבט

התשס"ח (17.01.08)

בשם המבקשת:

עו"ד

תמר

פרוש

בשם המשיב :

עו"ד אבי חימי

החלטה

1.המדינה מבקשת להאריך את מעצר המשיב בתשעים יום לצורך ניהול משפטו.

2.המשיב הואשם בעבירות של תקיפת בת זוג, איומים, הדחה בחקירה, פגיעה בפרטיות, אינוס, מעשה מגונה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ועוד.

משפטו נפתח ב-5.6.07; עד כה התקיימו 5 ישיבות הוכחות ובהן נשמעו 8 עדי תביעה, ובהם המתלוננת.

מועדי הוכחות הבאים קבועים בתחילתו ובסופו של חודש פברואר, 2008.

3.כתב האישום פורש יריעה רחבה של מעשי אלימות קשים של המשיב בבת זוגו. עבירות אלה כוללות הכאתה בכל חלקי גופה, השלכה לעברה של מכשיר טלפון, ואיום על שלמות גופה. בהזדמנות אחרת היכה אותה באגרופיו בבטנה ובפניה, וסטר לה מספר פעמים. כתוצאה מכך נגרם לה שטף דם בפניה ובעינה הימנית. בהזדמנות אחרת הכה אותה באגרופו, הצמיד חפץ חד או צפורניים לצווארה, ואחז בשערותיה והיטה את ראשה. הוא בעל אותה באותה הזדמנות בלא הסכמתה. בהזדמנות אחרת, שהתה המתלוננת עם חבריה במועדון, והמשיב היכה אותה, ודרש שתצא עמו מחוץ למקום. כשנמלטה מפניו תפס אותה, משך אותה בשערה, וגרר אותה על הרצפה. הוא חבט את ראשה בכביש פעמיים, והיכה בידיו בראשה. בארועים נוספים המשיך המשיב בהתנהגותו האלימה כלפי המתלוננת, וכשהתגוררה תקופה מסוימת באילת, איים כי ישחט אותה ויגרום להשחתת פניה. בארוע אחר, ניסה המשיב לקיים עמה יחסי מין בכפייה, ובמהלכם היכה אותה בכל חלקי גופה, וחבט את פניה ברצפה מספר פעמים עד כי שתיים משיניה נשברו. המשיב חזר ואיים על המתלוננת פעמיים רבות כי ירצח אותה.

4.למשיב עבר פלילי מכביד, הכולל עבירות רכוש, סמים, אינוס, הדחה בחקירה, אלימות, תקיפת שוטר, זילות בית משפט, והפרת הוראה חוקית. בשנת 2005 הורשע בבצוע עבירת אלימות כנגד בת זוג אחרת, ובגין עבירות אלה תלוי נגדו מאסר על תנאי.

5.המשיב נעצר עד תום ההליכים, תוך שבית המשפט קבע כי מסוכנותו מגיעה לרמה כזו שאין כל טעם בבדיקת חלופת מעצר.

6.משפטו של המשיב החל, ובמהלכו העידה המתלוננת. במהלך הדיון התברר כי המשיב התקשר למתלוננת ממקום מעצרו, ואדם מטעמו יצר קשר עימה והציע לה סכום כסף גדול תמורת שתיקתה. בעקבות זאת, המתלוננת הוכרזה עדה עוינת במהלך עדותה. היא אף בקשה לחזור בה מתלונתה, ולדברי התביעה בקשה זו אינה משקפת את עמדתה האמיתית אלא היא פרי שיבוש חקירה שנעשה כלפיה.

7.מסוכנותו של המשיב היא חמורה ומופלגת. היא נלמדת משורת העבירות הקשות המיוחסות לו בכתב האישום כלפי המתלוננת, והיא מתחזקת מעברו הפלילי המכביד בעבירות שונות, ובהן עבירות אלימות כלפי בת זוג. הרושם המתקבל הוא כי אין לבטוח כהוא זה במשיב בהחלת תנאי שחרור בחלופה, ושחרורו עלול לסכן באופן ישיר ומיידי את שלומה וחייה של המתלוננת.

יתר על כן, קיים חשש מיידי משיבוש הליכי משפט בידי המשיב, חשש שהתאמת בנסיון הדחה של המתלוננת, שאף נחל הצלחה מסוימת. שילוב גורמים זה מקים מניעה ברורה לשחרור המשיב בחלופת מעצר.

8.המשפט מתנהל ומועדי הוכחות נוספים קבועים בזמן הקרוב. בנסיבות הענין, מסוכנותו של המשיב מכריעה גם בהינתן שיקולי חלוף הזמן. כלל הנסיבות מצדיקות את קבלת בקשת המדינה להאריך את מעצר המשיב בתשעים יום מיום 20.1.08, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם. לפיכך, המעצר יוארך, כאמור.

ניתנה

היום, כ' בשבט התשס"ח (27.1.2008).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

הלכות

  1. 1מסוכנותו של המשיב חמורה ומופלגת, ואין לבטוח בו בהחלת תנאי שחרור בחלופת מעצר, ולכן יש להאריך את מעצרו.
  2. 2קיים חשש מיידי משיבוש הליכי משפט בשל ניסיון הדחה של המתלוננת, שמצדיק מניעה לשחרור בחלופת מעצר.