בש"פ 3207/19 אברהם כהן נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתיק משטרה מספר 10154201882 מבית משפט השלום לתעבורה נצרת לבית משפט השלום לתעבורה חיפה. המרחק שבין בתי משפט אלו הינו קצר מ-60 ק"מ .

2 .

כפי שפסקתי בבש"א 6148/18 סעדיה נ' ק.ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ

(26.8.2018) בהתבסס על שיקולים ואסמכתאות שפורטו באותה החלטה, אין הצדקה להעברת ההתדיינות מבית משפט אחד למשנהו כאשר המרחק ביניהם הוא קצר מ-60 ק״מ. מדובר בחזקה כמעט חלוטה אשר ניתנת לסתירה כאשר מבקש ההעברה מוכיח את קיומו של "קושי רב אשר משבש את מהלך החיים הרגיל ומונע ממנו או מאחד מעדיו את האפשרות להגיע לבית המשפט שבו מתנהל ההליך" .

3 .

הבקשה דכאן איננה מצביעה על קושי כזה. המבקש טוען כי יהיה לו קשה להגיע לבית המשפט לתעבורה בנצרת בשל המרחק הרב יחסית אשר מפריד את מקום מגוריו ועיסוקיו מבית משפט זה וכן מחמת הצורך להימצא בקרבת אשתו וילדיו – אך זהו מצב דברים רגיל.

4 .

לא זו אף זו: כעולה מן הבקשה, המבקש כופר באשמה וברצונו לקיים הוכחות בתיק. ואולם, כפי שנקבע בבש"פ 6395/18 ויין נ. מדינת ישראל (12.9.2018), במשפטי תעבורה אין מקום להעברת דיונים אשר מצריכים את עדותו של שוטר תעבורה. העברה במקרים אלו תותר רק בהתקיים נסיבות חריגות של ממש, והדברים הוסברו בבש"פ 6395/18 הנ"ל.

5.

במקרה דנן, נסיבות חריגות אינן מתקיימות. הקשיים שעליהם מצביע המבקש אינם חריגים במידה המצדיקה סטייה מהכלל האמור לעיל. כפי שהוסבר בבש"פ 6395/18 הנ"ל, קשיים כאלה אינם מצדיקים פגיעה ביעילות עבודתם של שוטרי תעבורה ושל בתי המשפט לתעבורה.

6.

אני דוחה אפוא את הבקשה.