בש"פ 3379/98 אמנון כהן נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין בבית המשפט המחוזי (ת.פ. 115/98) בגין עבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ונהיגה בחוסר רישיון. לפי כתב האישום מואשם העורר בשתי עבירות דקירה שונות. באישום הראשון שהתרחש בינואר 1998, נסע העורר באופנוע ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח. על רקע סכסוך בכביש עם הולך רגל, דקר העורר את הולך הרגל בסכין בחזהו, וגרם לאישפוזו. באירוע השני, שהתרחש במרץ 1998, על רקע סכסוך כספי בין שותפו הקטין לבין אחר (להלן - המתלונן), בעקבות מכירת סמים, דקר העורר את המתלונן בירכו השמאלית, והקטין דקר את המתלונן בירך השניה.

בית המשפט המחוזי (השופט א' א' לוי) החליט לעצור את העורר עד תום ההליכים. בערר זה, העורר אינו טוען נגד קיומן של ראיות לכאורה המספיקות למעצרו עד תום ההליכים, שכן העורר הודה בשתי עבירות הדקירה, אלא טענתו מתרכזת בכך שבנסיבות המקרה, היה על בית המשפט להורות על חלופת מעצר. הנסיבות המיוחדות שמביא בא-כוח העורר כדי להצדיק את טענתו בדבר חלופת מעצר הן גילו הצעיר של העורר (כבן 19), בעיה רפואית שיש לו והעובדה שאין לו הרשעות קודמות.

בית המשפט קמא, בהחלטתו לעצור את העורר עד תום ההליכים, קבע כדלקמן:

"המייחד את המשיב שבפנינו [הוא העורר בערר זה] הוא שבשני אירועים שהתרחשו תוך זמן קצר ביותר, לא היסס לעשות שימוש בנשק קר כדי לחסל סכסוכים, שלפחות באחד מהם הוא התערב שלא לצורך. אכן, בעקבות האירוע הראשון לא נתבקש מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, דא עקא שהוא לא למד את הלקח, ואין לך ראיה טובה יותר לכך מאשר העובדה שכעבור חודשיים בלבד חזר לאותה התנהגות ממש, שסכנתה לציבור אינה טעונה פרשנות נוספת."

לפיכך, קבע בית המשפט כי הוכחה עילת מעצר הנובעת ממסוכנות העורר, וכי חרף גילו הצעיר, אין מקום לחלופת מעצר, בשל המסוכנות "הברורה ומוחשית", כאשר העורר "נוטה לנהוג באלימות באירועים של מה בכך, וגם כשאין לו נגיעה לעניין, והחמור מכל שהוא מלווה זאת בשימוש בנשק קר, שלעתים המרחק בינו לבין קיפוח חיי אדם או פציעה אנושה של הקורבן, הינו קצר."

שקלתי את טענות הצדדים והגעתי למסקנה שיש לאמץ את החלטת בית המשפט קמא. העבירות המיוחסות לעורר מקימות חזקת מסוכנות לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים, שכן מדובר בעבירות שנעברו באלימות חמורה, תוך שימוש בנשק קר. מסוכנותו של העורר לא נסתרה, וכדברי בית משפט זה (השופט מ' חשין) במקרה אחר:

"די בעבירה זו המיוחסת לעורר, כשהיא לעצמה, כדי להטיל מורא שמא ישוב וינסה לפתור חילוקי דעות באמצעות סכין או בדרך אלימה אחרת...

נמצא לנו כי תת-תרבות הסכין החלה לפשות במקומותינו בשנים האחרונות, ומספר האירועים בהם משמשת סכין לפתרונם של חילוקי דעות, כביכול, מתרבה והולך...

בהעדר נסיבות יוצאות דופן במיוחד, מי שיעשה שימוש בסכין לפגיעה בחברו, דינו יהיה מעצר עד תום ההליכים". (בש"פ 2181/94 מיכאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם).

העורר הוכיח את מסוכנותו בשני מעשים חמורים ביותר, האחד שהתפתח מעניין של מה בכך, בעקבות הערה שהעיר לו הולך רגל על אופן נסיעתו, והשני, בריב-לא-לו, על רקע סחר בסמים. במיוחד חמורים הדברים לאור העובדה שלאחר ארוע הדקירה הראשון, שהתרחש בחודש ינואר, נעצר העורר ונחקר על הארוע. הוא שוחרר בערבות, וכעבור כחודשיים ימים שב והשתמש בסכינו נגד גופו של אדם. אם המעצר הראשון ושחרורו בערבות לא הרתיעו את העורר, מדוע ירתע הפעם בהיותו במעצר בית? לכך יש להוסיף את העובדה כי ארבעה מתוך שבעת עדי הראיה במשפטו של העורר הינם קטינים הממתינים למתן עדות, ולפחות אחד מהם מסר במשטרה כי הוא חושש להעיד. לאור כל זאת, אין בגילו הצעיר כדי להוות במקרה זה נסיבה מספקת לשם חלופת מעצר.

העורר טען בפני כי נוצר חוסר שוויון בינו לבין שותפו הקטין שהשתתף בדקירה בארוע השני, ובית המשפט הורה לשחררו לחלופת מעצר. אמנם לנאשם השני יש 5 תיקים פתוחים נגדו, לרבות בעבירות שוד וסחר בסם, אולם בית המשפט קבע כי היו אינדיקציות ברורות לסכנת התמוטטות נפשית של הקטין אם ייעצר. כמו כן, הקטין היה מעורב בדקירה אחת בלבד, לעומת העורר שדקר פעמיים בשני ארועים שונים. מכאן, ניתן להבין את האבחנה ביניהם.

לאור כל זאת, אני דוחה את הערר.

במהלך הדיון, נמסר לבית המשפט כי נקבעו שני מועדים למשפטו של העורר, ליום 1.7.98 וליום 15.7.98, כל אחד מהם לאורך כל היום. עם זאת, בא-כוח העורר טען בפני כי ישנם 22 עדי תביעה במשפט, ולפיכך, אין לצפות שהמשפט יסתיים לפני הפגרה. בא-כוח המשיבה הביע נכונות בדיון שלפני להגיש בקשה משותפת לבית המשפט, לדון בתיק במהלך הפגרה. אכן, יש להתחשב לעניין קצב ניהול המשפט בגילו הצעיר של העורר, ואני מקווה כי בית המשפט והתביעה יפעלו לזירוז המשפט ולסיומו בהקדם.

לעניין הבעיה הרפואית שיש לעורר, חזקה על הגורמים המוסמכים שיתנו לעורר טיפול רפואי הולם, אם יזדקק לכך, בהיותו במעצר.