בש"פ 3424-23 בש"פ 3424-23

לפנַי ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט נ' סילמן) במ"ת 36108-12-22 מיום 3.5.2023, בה הורה על מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני.

1.נגד המשיב ונאשמים נוספים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של יבוא סמים מסוכנים וניסיון החזקת סם שלא לצריכה עצמית. זאת כחלק ממעורבותו של המשיב בפרשה מסועפת במהלכה יובאו לארץ כ-30 ק"ג סמים מסוכנים מסוג קוקאין באמצעות תיבה שהוצמדה לירכתי ספינה שעשתה את דרכה מקולומביה לישראל. בד בבד עם הגשת כתב האישום התבקש מעצר המשיב ויתר הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. ביום 27.3.2023 עמד בית המשפט על קיומה של חזקת מסוכנות סטטוטורית, וקבע כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס פוטנציאל ההרשעה בכלל העבירות המיוחסות למשיב וליתר הנאשמים. חלק מהנאשמים, ביניהם המשיב, הופנו לקבלת תסקיר מעצר.

2.בתסקיר המעצר מיום 25.4.2023 שהוגש בעניינו של המשיב, התרשם שירות המבחן כי הוא מנסה להפחית מחלקו וניכרת העמקה הדרגתית בקשריו השוליים. במסגרת הערכת הסיכון, התרשם שירות המבחן בקיומו של פער בין תפקודו והתדמית החיובית של המשיב לבין אופי ונסיבות מעצרו תוך שצוין כי הוא הביע יכולת מצומצמת להתייחס לעומק הבעייתיות שבהתנהלותו. בצירוף העובדה שהמשיב הסתיר את התנהלותו הבעייתית מבני משפחתו, העריך שירות המבחן כי קיים סיכון להמשך מעורבות בעייתית ופורצת גבולות בעתיד. מנגד, ניתנה הדעת לכך שמדובר במעצרו הראשון של המשיב, הנעדר עבר פלילי, ושהוא חווה אותו באופן ממשי ומרתיע, לכך שהוא מסוגל להתייחס באופן ראשוני לבחירותיו והביע נכונות להשתלב בתהליך טיפולי תוך שהוערך כי ביכולתו לעמוד בגבולות חיצוניים. לבסוף המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר שהוצעה בבית אחיו של המשיב, בפיקוח אחיו, בת זוגו והוריו.

3.לאחר שנבדקה היתכנות הפיקוח האלקטרוני במקום המוצע ולאחר חקירת המפקחים המוצעים, הורה בית המשפט ביום 3.5.2023 על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט עמד על כך שמדובר ב"רף אישום גבוה" אך סבר כי ניתן במקרה זה לבכר אמצעי שפגיעתו בחירות קלה יותר ממעצר מאחורי סורג ובריח. זאת נוכח המלצת שירות המבחן; התרשמות בית המשפט ממערך הפיקוח המוצע; העובדה שמדובר באדם נורמטיבי, איש משפחה, ללא עבר פלילי העובד בעבודה סדירה; העובדה שחלקו במעשים פחוּת מנאשמים אחרים; הנכונות שהביע להמשך תהליך טיפולי; העובדה שמדובר בחלופה המרחיקה את המשיב מסביבת יתר המשיבים; הסכמת המשיב להוצאת צו איסור יציאה מן הארץ לא רק ביחס אליו אלא גם ביחס לאשתו, אזרחית קולומביה, וכן ההסכמה שניתנה מצד המפקחים להפקדת ערבויות גבוהות; והעובדה שמדובר במי שתרם לביטחון המדינה כלוחם קרבי.

4.מכאן הערר שלפנַי בו טוענת העוררת כי מכלול הנתונים בעניינו של המשיב לא מאפשר לתת בו אמון, ואף מלמד על האפשרות שהמשיב ימשיך את פעילותו העבריינית בעודו נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני, כך שמעצר מסוג זה לא ייתן מענה לסיכון הנשקף ממנו. העוררת הדגישה את המסוכנות הגבוהה הנלמדת מהמעשים המיוחסים למשיב – ייבוא כמות עצומה של קוקאין בתכנית מתוחכמת ומתוכננת היטב. זאת כאשר עבירות סמים כגון אלה מקימות חזקה סטטוטורית וככלל אינן מתאימות לשחרור בחלופה או למעצר בפיקוח אלקטרוני. ההבחנה שערך בית המשפט בין המשיב לבין יתר הנאשמים איננה רלוונטית לעניין מעצר המשיב ואין בה כדי להפחית מחומרת מעשיו או מההצדקה למעצרו מאחורי סורג ובריח. עוד נטען כי על אף המסקנה אליה הגיע שירות המבחן בתסקיר שהוגש, התסקיר עצמו אינו מקהה את הרושם בדבר מסוכנות המשיב. מסוכנות זו גם מתגברת נוכח העובדה שהמשיב שמר על זכות השתיקה בחקירתו. גם לא ניתן די משקל לחשש הקיים שהמשיב יימלט מן הדין, במיוחד נוכח העובדה שמרכז חייו בקולומביה ולא בישראל.

5.בדיון שהתקיים לפנַי ביום 5.5.2023 המשיב טען כי לא היה מקום להגשת הערר, וכי גם בנוגע לנאשמים נוספים בפרשה הוחלט על מעצרם בפיקוח אלקטרוני, והעוררת לא הגישה על כך ערר. בית המשפט קבע כי מעורבותו של המשיב במעשים פחות דומיננטית מיתר הנאשמים, ובצדק ניתן לכך משקל. שירות המבחן שלל את החשש עליו הצביעה העוררת להימלטות המשיב לקולומביה כאשר המליץ על שחרורו לחלופת מעצר, ובכל מקרה יש במעצרו בפיקוח אלקטרוני כדי לאיין חשש זה. כמו כן הפנה המשיב להחלטה שניתנה בבית משפט זה על ידי השופט ח' כבוב (בש"פ 2901/23) בעניינם של נאשמים אחרים בפרשה, אשר הוחזרו לדיון בבית המשפט המחוזי לצורך בחינת חלופת מעצר.

6.דין הערר להתקבל. העבירות בהן מואשם המשיב מקימות עילת מעצר סטטוטורית (סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים). כבר נקבע לא אחת כי ככלל, נאשמים בעבירות סחר בסמים ובעבירות סמים אחרות שלא לצריכה עצמית לא ישוחררו לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח אלקטרוני, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו למשל: בש"פ 3361/17 מדינת ישראל נ' ליזרוביץ', פסקה 31 (22.6.2017); בש"פ 7676/17 מדינת ישראל נ' בלחסן, פסקה 12 (16.11.2017); בש"פ 1742/18 מדינת ישראל נ' בק, פסקה 11 (1.3.2018); בש"פ 3483/19 מדינת ישראל נ' דדון, פסקה 30 (13.6.2019)).

7.בענייננו מדובר בפרשה חמורה של יבוא סם בכמות גדולה מאוד, בהתארגנות מתוחכמת. למסוכנות האינהרנטית הגלומה בעבירות אלה נוסף במקרה זה החשש הממשי להימלטות מהדין, משאין חולק כי המשיב התגורר בקולומביה במשך 16 שנים עד לשנת 2021, ואשתו שוהה בישראל באשרת שהייה זמנית בלבד. על כך נוספת העובדה שלמדינת ישראל אין הסכם הסגרה עם קולומביה. בהתחשב בתמונת מצב זו, אינני סבור כי הנסיבות עליהן הצביע בית המשפט מהוות נסיבות חריגות המצדיקות מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני. גם אין בכך שמעורבותם של נאשמים אחרים בפרשה נמצאה דומיננטית יותר כדי להקהות מחומרת המעשים המיוחסים למשיב, או מהמסוכנות הנשקפת ממנו והחשש להימלטותו מן הדין.

8.בנוסף, עיון בהודעת אשתו של המשיב שניתנה במשטרה ביום 30.11.2022 מלמד כי מצבו של המשיב פחות "ורוד" ממה שביקש לצייר בטיעוניו. לפי דברי אשתו אין לו עבודה קבועה בישראל; טרם הוחלט כלל אם ברצון המשפחה להשתקע בישראל או לחזור לקולומביה; בבעלות בני הזוג בית בקולומביה ואילו כאן בישראל הם מתגוררים בבית הורי המשיב; המשיב הסתבך בפלילים בקולומביה ושהה במשך תקופה במעצר בית; ועוד.

9.אמנם, בית המשפט בהחלטתו נשען בין היתר גם על המלצת שירות המבחן שניתנה בעניינו של המשיב, אולם עיון בתסקיר בכללותו ולא רק במסקנה הסופית אליה הגיע שירות המבחן, מלמד על כך שגם להערכת שירות המבחן נשקפת מהמשיב מסוכנות להמשך מעורבות בהתנהלות מפרת חוק, כאשר הודגש כי בתקופה שקדמה למעצרו חלה התדרדרות באורח חייו וניכרת העמקה הדרגתית בקשרים שוליים; קיים פער בין תפיסתו העצמית החיובית לבין נסיבות ביצוע המעשים, כאשר הוא הביע יכולת מצומצמת להתייחס לעומק להיבטים הבעייתיים בהתנהלותו; הוערך כי במצבי משבר הוא עלול לפעול באופן בעייתי; ואלמנטים בעייתיים נוספים עליהם הצביע שירות המבחן. בנסיבות אלו, אין מקרה זה נמנה על המקרים המצדיקים מעצר בפיקוח אלקטרוני, בעת הזו.

הערר מתקבל, והמשיב יישאר במעצר מלא.