בש"פ 345/20 גלית זוננברג נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתת"ע 188-01-20 מבית משפט השלום לתעבורה נצרת לבית משפט השלום לתעבורה פתח תקווה .

2.

כתב האישום מייחס למבקשת עבירה לפי תקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בזמן נהיגה ברכב). המבקשת טוענת כי היא מתגוררת בגבעתיים וכי יהיה לה קשה להגיע לבית המשפט לתעבורה בנצרת בשל המרחק הרב אשר מפריד את מקום מגוריה מבית משפט זה, וכן מחמת הוצאות נסיעה ואובדן ימי עבודה, ובשים לב להיותה אם חד-הורית. הכבדות אלו חפצה המבקשת לחסוך מעצמה, מטעמים מובנים .

3.

כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 29.1.2020, שעה 9:00. המבקשת כופרת באשמה וברצונה לקיים הוכחות בתיק .

4.

סבורני כי דין הבקשה להידחות.

5.

כפי שנקבע בבש"פ 6395/18 ויין נ. מדינת ישראל (12.9.2018), במשפטי תעבורה אין מקום להעברת דיונים אשר מצריכים את עדותו של שוטר תעבורה. העברה במקרים אלו תותר רק בהתקיים נסיבות חריגות של ממש, והדברים הוסברו בבש"פ 6395/18 הנ"ל .

6.

במקרה דנן, נסיבות חריגות אינן מתקיימות. הקשיים שעליהם מצביעה המבקשת הם קשיים רגילים ואינם חריגים כלל ועיקר. כפי שהוסבר בבש"פ 6395/18 הנ"ל, קשיים כאלה אינם מצדיקים פגיעה ביעילות עבודתם של שוטרי תעבורה ושל בתי המשפט לתעבורה .

7.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.