פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
3457/01
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
העורר
:
עלא
נעיראת
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת
מיום
22.3.01 בתיק ב"ש 1428/01 בת.פ.
1047/01
שניתן על ידי כבוד השופט ממן
בשם
העורר: עו"ד חרבג'י עמרן
בשם
המשיבה: עו"ד דפנה ברלינר
החלטה
1.על העורר הוגש בבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום המייחס לו ולשלושה נאשמים נוספים (להלן - "הנאשמים הנוספים") עבירה של שוד בנסיבות מחמירות. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, נכנסו העורר והנאשמים הנוספים לחנות מכולת בכפרם בשעות הלילה. בעקבות בקשתו של אחד מהם למכור להם בקבוקי בירה, בלי שישלם עבורם באותו מעמד, התפתחה תגרה שבמהלכה תקפו הארבעה את שני המוכרים (להלן - "המתלוננים") שהיו בחנות היכו אותם וחבלו בהם, והעורר אף חנק אחד מהם בצווארו. כמו כן נטלו עמם כסף מזומן, סיגריות ואת בקבוקי הבירה. ימים ספורים אחרי שהתלוננו המתלוננים במשטרה נכנסו העורר ואחד מן הנאשמים הנוספים (להלן - "הנאשם הנוסף") לחנות בשעות הלילה ואיימו על אח של המתלוננים שהיה שם, במטרה להשפיע עליהם לבטל את התלונה. בשל כך מיוחסות לעורר ולנאשם הנוסף גם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושל הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות.
בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט נ' ממן), בהחלטתו מיום 22.3.01, ציווה לעצור את העורר ואת הנאשם הנוסף עד תום ההליכים ואילו את שני הנאשמים הנוספים ציווה לשחרר בתנאים ובערובה. בהחלטה מיום 29.4.01 דחה את בקשתם של העורר ושל הנאשם הנוסף לעיון חוזר בהחלטה.
2.בא כוח העורר בעררו שבכתב ובטענותיו בעל פה עמד בעיקר על כך שאין ראיות לכאורה להוכחת ההאשמות. לדעתו יש סתירות מהותיות בהודעות המתלוננים במשטרה כך שאי אפשר לקבוע ממצאים על פיהן. עוד טען כי נסיבות הפרשה אינן מראות שהיתה כאן גניבה; מכל מקום אין קשר בין מעשי האלימות לבין הגניבה, כך שאין לומר שהיה כאן שוד. בא כוח העורר הוסיף וטען כי מרשו הופלה לרעה בהשוואה לנאשמים ששוחררו מן המעצר.
לא מצאתי ממש בטענותיו. כפי שעולה מבדיקתן של הראיות אין בסתירות מסוימות בהודעותיהם של המתלוננים, שעליהן הצביעו באי כוח העורר והנאשמים הנוספים בדיון בבית המשפט המחוזי, כדי לשלול את ערכן ההוכחתי הלכאורי. הודעות אלה מעידות בפרוש - אם לא די לשם כך בנסיבות כשלעצמן - שהיה קשר בין הגניבה לבין מעשי האלימות. גם את הטענה כי העורר הופלה לרעה יש לדחות, הן בשל מעשיו והן בשל עברו הפלילי. כאמור, הגדיל העורר לעשות וחנק את אחד המתלוננים בצווארו. כמו כן השתתף, עם הנאשם הנוסף, בניסיון שהיה מלווה באיומים להשפיע על המתלוננים לחזור בהם מתלונתם. יתר על כן, הרשעותיו בעבר כוללות עבירות של החזקת סכין למטרה לא כשרה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, חבלה חמורה וכן עבירות רכוש וסמים. לעומתו אין לנאשמים ששוחררו הרשעות קודמות. על כל אלה עמד בהרחבה כבוד השופט נ' ממן בהחלטתו המפורטת והמנומקת היטב שכל טעמיה מקובלים עלי.
3. הערר נדחה.
ניתנה היום, י"ח באייר תשס"א
(11.5.01).
ש ו פ ט