פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3567/16
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקשת:
רוזלין נוה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה
להארכת מועד
החלטה
המבקשת עותרת למתן ארכה להגשת ערעור על החלטת שופט בית משפט השלום בבאר-שבע, כב' השופט י' עטר, מיום 5.4.2016, שלא לפסול עצמו מלדון בשני הליכים פליליים המתנהלים בעניינה.
עיינתי בנימוקי הבקשה ובכל החומר שצורף, והגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר למבוקש.
הבקשה הוגשה ביום 3.5.2016, דהיינו עשרים ושלושה ימים
לאחר שהמועד להגשת הערעור חלף. המבקשת אמנם אינה מיוצגת, אך אין בפיה כל טענה כי לא ידעה על כך שפרק הזמן שהיה נתון לה להגשת הערעור הוא חמישה ימים (הוראת סעיף 147(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982). אדרבא. המבקשת ציינה בבקשתה כי בקשת הארכה הוגשה בשל "הקושי הממשי לנקז במניין 5 ימים כאמור בתקנה, את הסבך והכאוס המתחולל...".
איני סברה כי טעם כזה, שהוא הטעם היחיד הכלול בבקשה (המחזיקה עשרים ושנים עמודים), הוא בבחינת "טעם ממשי המניח את הדעת" המצדיק מתן ארכה ממושכת כמתבקש, בפרט בהתחשב בפרק הזמן הקצר מאוד הקבוע בדין להגשת ערעור על החלטה בבקשת פסלות הניתנת במסגרת הליך פלילי (השוו בש"פ 3744/08 ויינברגר נ' מדינת ישראל (29.5.2008)). עוד יודגש כי המבקשת לא הבהירה מדוע לא הגישה ולו בקשת ארכה לקונית טרם שהמועד להגשת הערעור חלף. אציין בהקשר זה כי לא נעלם מעיני שהמבקשת הודיעה בדיון שנערך ביום 5.4.2016 כי בכוונתה להגיש ערעור, אך לטעמי בהודעה זו אין כדי לייתר את הצורך בהגשת ההליך או למצער בקשה מתאימה טרם חלוף המועד להגשת הערעור, ומשאלו לא הוגשו בתוך פרק הזמן הקבוע בדין רשאית היתה המשיבה להניח כי המבקשת אינה עומדת עוד על הגשת הערעור. כן לא נעלם מעיני שהמבקשת צירפה לבקשה הודעת ערעור שאורכה הוא 135 עמודים(!), אך בחירתה לנסח הודעת ערעור מפורטת כאמור (בה היא מעלה גם טענות הנוגעות להליכים הפליליים לגופם, להתנהלות גורמי אכיפת החוק, להליכי המעצר ועוד) אינה מצדיקה, כשלעצמה, מתן ארכה.
לכל אלו אוסיף כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, וכי לאחר עיון בחומר שבפניי ובהתחשב במבחן המנחה בבקשת פסלות שופט - חשש ממשי-אובייקטיבי למשוא פנים - איני סבורה כי סיכויי ההליך תומכים במתן ארכה להגשת הערעור.
מכל הטעמים המפורטים לעיל ונוכח הגישה הקפדנית והמצמצמת הננקטת בבחינת בקשות למתן ארכה להגשת ערעור על החלטה בבקשת פסלות שופט (ראו: בש"פ 529/11 סיטון נ' מדינת ישראל (30.1.2011); בש"פ 1179/14 ארזון נ' מדינת ישראל (25.3.2014)), הבקשה להארכת מועד נדחית.
ניתנה היום, ט' באייר
התשע"ו (17.5.2016).
ליאת
בנמלך
ר
ש מ ת