פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
3609/00
בפני:
כבוד הרשם אמיר זולטי
המ
בקש
:
סעדי פאיז
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשה
להארכת מועד
בשם
המבקש: בעצמו
בשם
המשיבה: עו"ד נאוה בן-אור
החלטה
ביום 28.3.00 קיבל בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטים מ' בן-דוד, ח' גלפז ונ' אפל-דנון) את ערעור המשיבה והחמיר בעונשו של המבקש. ביום 17.5.00 ביקש המבקש להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו. המבקש אינו מתייחס כלל לאיחור בהגשת בקשת רשות הערעור וממילא אינו נותן טעם להארכת המועד. לבית המשפט מוקנה אמנם שיקול דעת נרחב לשם הארכת מועדים בהליכים פליליים. עם זאת, נדרש עדיין מבקש הארכה לנימוקים טובים המצדיקים הארכת המועד, ובית המשפט לא יעשה שימוש בסמכותו להאריך מועדים שהוחמצו בהליך פלילי כדבר שבשיגרה (וראו: ב"ש 230/86, ע"פ 947/85
עוזי
עצמון נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 353; ב"ש 665/83 מדינת ישראל נ' שרייבר , פ"ד לז(3) 365; בש"פ 3239/99 זבורוב נ' מדינת ישראל , לא פורסם; בש"פ 4028/98 טלמור
נ' שטרן ואח' , לא פורסם). נימוקים כאמור לא הוצגו בפני. מה גם שעל פני הדברים, דומה, כי סיכויי בקשת רשות הערעור, אפילו הוגשה במועד, הם דלים: בהתחשב בהלכה באשר למתן רשות ערעור שני בכלל (וראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123) ולמתן רשות ערעור שני שכל עניינו הוא בחומרת העונש בפרט (וראו, לדוגמא: רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל , לא פורסם).
בנסיבות אלו איני מוצא מקום למתן הארכת המועד המבוקשת והבקשה לעניין זה נדחית.
ניתנה
היום, ז' בתמוז תש"ס (10.7.2000).
אמיר זולטי, רשם
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00036090.
O02