בש"פ 3669/19 מרדכי יעקב בורנשטיין נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 4.6.2019. בגדרה, עדכנני המבקש כי נפתח הליך משפטי בעניינו – תת"ע 986-06-19 – בבית משפט השלום לתעבורה תל אביב-יפו. המבקש חפץ בהעברת מקום הדיון בתיק הנ"ל לבית משפט השלום לתעבורה ירושלים.

2.

לנוכח שינוי נסיבות זה, אדון בבקשה להעברת מקום הדיון גופה.

3.

כתב האישום מייחס למבקש עבירה לפי תקנות 22(א) ו-64(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (אי ציות לתמרור ואי עצירה לפני קו עצירה). המבקש טוען כי הוא מתגורר בירושלים ומשכך אין ביכולתו להגיע לבית המשפט לתעבורה בתל אביב. הכבדה זו חפץ המבקש לחסוך מעצמו, מטעמים מובנים.

4.

כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 3.7.2019, שעה 08:30. המבקש כופר באשמה וברצונו לקיים הוכחות בתיק.

5.

סבורני כי דין הבקשה להידחות.

6.

כפי שנקבע בבש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018), במשפטי תעבורה אין מקום להעברת דיונים אשר מצריכים את עדותו של שוטר תעבורה. העברה במקרים אלו תותר רק בהתקיים נסיבות חריגות של ממש, והדברים הוסברו בבש"פ 6395/18 הנ"ל.

7.

במקרה דנן, נסיבות חריגות אינן מתקיימות. הקושי שעליו מצביע המבקש הוא קושי רגיל ואינו חריג כלל ועיקר. כפי שהוסבר בבש"פ 6395/18 הנ"ל, קושי כזה אינו מצדיק פגיעה ביעילות עבודתם של שוטרי תעבורה ושל בתי המשפט לתעבורה.

8.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.