בש"פ 3963/08 מדינת ישראל נ. נעים אבו שרך

בפניי בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 15.5.2008 או עד למתן פסק דין בתיק פ"ח 1095/07 בעניינו, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם.

ביום 14.8.2007 הוגש לבית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו כתב אישום כנגד המשיב (פ"ח 1095/07), המייחס לו עבירה של ניסיון לרצח, לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); ועבירה של החזקת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144(א) לחוק

העונשין.

לפי הנטען בכתב האישום, עובר ליום 10.7.2007 התגלע סכסוך בין המשיב לבין שריף שוואנה (להלן: שוואנה ). ביום 9.7.2007 נסע שוואנה לביתו של המשיב בלוד וביקש ממנו לרדת לשוחח עימו. המשיב סירב וכתגובה שוואנה קילל ואיים עליו. בהמשך אותו יום התקשר שוואנה למשיב ואמר לו כי למחרת בבוקר בשעה שבע הוא יבוא לקחת אותו, שכן יש להם עבודה משותפת בנגב. ביום 10.7.2007, בשעה 07:30 בערך, התקשר שוואנה למשיב ואמר לו לרדת למטה. שוואנה נהג ברכבו לביתו של המשיב, אשר ירד לרכבו של שוואנה כשהוא מצויד באקדח ונעמד מחוץ לרכב בצד הנוסע שליד הנהג, בעוד ששוואנה ישב במושב הנהג. בין השניים פרץ ויכוח אשר במהלכו ביקש שוואנה מהמשיב להיכנס לרכב, אך הוא סירב. שוואנה קילל את המשיב, ובהמשך הוציא המשיב את האקדח שהחזיק וירה בראשו של שוואנה. שוואנה ניסה להימלט מהמקום, נהג ברכבו כמה מטרים, סטה ממסלולו, עלה על אי תנועה, פגע בתמרור ובעץ ונעצר. כתוצאה מהירי נגרמו לשוואנה שברים מרובים בעצמות פניו וכן בצקת מוחית, והוא איבד את הכרתו, נזקק להנשמה ואושפז בבית החולים עד ליום 22.7.2007.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ג' נויטל ) קיבל את הבקשה בקבעו כי קיימות כנגד המשיב ראיות לכאורה, וכי העבירות המיוחסות לו מעידות על רמת מסוכנות גבוהה מאוד שלו. כן הפנה בית המשפט לתסקיר המעצר בו נמנע שירות המבחן מלהמליץ על חלופת מעצר, אף לא באיזוק אלקטרוני.

משעברו תשעה חודשים ומשפטו של המשיב טרם נסתיים, פנתה המבקשת לבית משפט זה בבקשה להארכת מעצרו בתשעים ימים, היא הבקשה שבפניי.

יש לציין, כי עד כה לא התקיימו בבית המשפט המחוזי דיונים לשמיעת הראיות בתיק, לאור דחיית מועדי הדיון בתיק מספר רב של פעמים, דחיות אשר רוב רובן נבעו כתוצאה מבקשותיו של המשיב, ובחלק מהמקרים אף חרף התנגדותה של המבקשת. אולם, משפטו של המשיב אמור להתחיל בקרוב, מאחר ובית המשפט קבע את התיק לשמיעת ראיות לתאריכים 30.6.2008, 2.7.2008, 9.7.2008, ו-4.11.2008.

לטענת המבקשת, מסוכנותו הרבה של המשיב מונעת את אפשרות שחרורו לחלופת מעצר, כפי שאף עולה מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו. עוד מוסיפה המבקשת, כי הגם שקצב התנהלות התיק אינו משביע רצון לאור העובדה שהדיונים בתיק עדיין לא התחילו, הרי שכבר נקבעו שלושה מועדי דיון קרובים לשמיעת ראיות וניתן להעריך שחלק גדול מהראיות תישמענה בתקופת הארכת המעצר המבוקשת. יש לציין כי המבקשת מבקשת להדגיש כי רוב רובן של הדחיות בתיק התבקשו, כאמור, על ידי המשיב.

מנגד, מתנגד בא-כוח המשיב לבקשה, בטענו כי ישנה חלופת מעצר ראויה אשר יכולה לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב, חלופה אשר הוצעה על ידו והיא שהותו של המשיב בכפר ג'דיידה שממוקם בצפון הארץ, הרחק מהעיר לוד, בפיקוח קרוב משפחה של אשתו. כל זה אמור על רקע חלוף הזמן הרב וחוסר ההתקדמות בדיונים, וכן לאור נסיבותיו האישיות של המשיב לרבות מצבו הרפואי והנפשי שהידרדרו בזמן המעצר.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להתקבל.

כפי שציין בית משפט זה בבש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג (לא פורסם, 1.12.2002), בדונו בסוגיית הארכת המעצר לאחר תום התקופה של תשעה חודשים, בהתאם לסעיף 62 לחוק המעצרים, חזקה עלינו מצוות המחוקק שבסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי, כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר.

עם זאת, ישנם מקרים, שבהם שומה על בית משפט זה לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 62 לחוק המעצרים ולהאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים, מפעם לפעם. השיקולים העיקריים אותם יש לשקול על מנת להכריע בשאלה זו הם, מחד גיסא, קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק ומאידך גיסא, אופייה של העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב ( ראו גם בש"פ 926/06 מדינת ישראל נ' מחמיר (לא פורסם, 6.3.2006); בש"פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי (לא פורסם, 21.2.2007) ).

במקרה שבפניי, שוכנעתי כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, זאת לנוכח חומרתן היתרה של העבירות המיוחסות לו, עבירה של ניסיון לרצח ועבירה של החזקת נשק שלא כדין. יתרה מכך, הסיבה המרכזית להתמשכות משפטו של המשיב נעוצה בבקשותיו החוזרות ונשנות לדחיית המועדים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי. לכך יש להוסיף, כי בטיעוניו ציין בא-כוח המשיבה כי הצדדים הסכימו על כך שיזדקקו לחמשה מועדי ישיבות הוכחות, וכי ניתן להעריך שחלק גדול מהראיות תישמענה בתקופת הארכת המעצר המבוקשת, כאשר הדיון הראשון נקבע למועד קרוב יחסית,

ה-30.6.2008.

לאור האמור לעיל, אני מאריך בזה את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 18.5.2008 או עד למתן פסק דין בתיק פ"ח 1095/07 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם מבין שני המועדים.