בש"פ 3985/99 אביחי עוזיאל נ. מדינת ישראל

1.זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים נגדו. הערר שהתייחס תחילה הן לשאלת קיום ראיות לכאורה, עילת מעצר ולחילופין חלופת מעצר, צומצם על-ידי הסניגור המלומד לשאלת החלופה בלבד וטוב שכך צומצם.

העורר נאשם בקשירת קשר לביצוע פשע והצתה שהיא האשמה העיקרית וכן בהחזקת 9 כדורי סם שלא כדין, שבה הודה העורר. עבירת ההצתה המיוחסת שבוצעה יחד עם אחר, היא חמורה מאין כמוה. השניים הדליקו בקבוק תבערה וזרקוהו לעבר בית, בידיעה כי בני הבית לנים בו. הדבר היה מכוון - לפי הטענה - כלפי המתלונן שהיה מעורב בעניין אחר עם שותפו לעבירה של העורר.

2.בית המשפט המחוזי, קבע, כי חומרת העבירה, המסר השלילי לציבור אם תינתן חלופה, האיתות לצעירים מסוגו של העורר כאילו הגיל ועמידה לפני גיוס לצה"ל, מהווים היתר לפעילות פלילית והסכנה לשיבוש הליכי משפט, מצדיקים שלא לשקול חלופת מעצר, על אף ששירות המבחן המליץ על חלופה ועמד מאחורי המלצה זו גם בדיון היום.

3.עיינתי בחומר שהוגש לי, שמעתי את טענות באי כוח הצדדים ונראה לי כי בענייננו יש לשקול חלופת מעצר לא רק משום ששקילתה היא מצוות המחוקק, אלא משום שהיא הולמת את המקרה על פי הקריטריונים הנקוטים בידינו. חומרת העבירה, כשלעצמה, איננה מהווה עילת מעצר ואיננה מצדיקה שלא לשקול חלופת מעצר. כך גם מסר שלילי לציבור, ומסר הרתעתי לצעירים מסוגו של העורר. עמוד התווך עליו נשענת חלופת המעצר הוא מניעתי ומשמעותו היא מניעת סיכון לציבור מפני מסוכנותו של הנאשם, אם לא ישב מאחורי סורג ובריח עד תום משפטו. אכן, חומרת העבירה והמעשים המהווים אותה, יכולים להיות אינדיקציה למסוכנותו של האדם לו מיוחסת העבירה, אולם עדיין שומה עלינו לבדוק אם חלופת מעצר לא תוכל להשיג את תכלית המעצר.

4.העורר הוא כבן 18 ובעת המעשה המיוחס לו היה תלמיד כיתה י"ב ועמד בפני בחינות בגרות, אותן ככל הנראה הפסיד. זו לו הפעם הראשונה שהסתבך עם החוק ואין לו עבר פלילי. על פי תסקיר המבחן חי העורר חיים נורמטיביים עד המקרה. ככל הנראה נקלע הוא לחברה בלתי מתאימה, שכן, הקטין שהיה איתו, היה משוחרר בערובה בשעת המעשה. מנהלת בית הספר בו למד העורר מסרה חוות דעת חיובית עליו. אשר לשיבוש הליכי משפט, לבד מחשש ערטילאי שקיים ברוב המקרים כאפשרות, לא ניתן להצביע על ניסיון כלשהו מצד העורר לשבש הליכי משפט ולהשפיע על עדים.

5.שירות המבחן בדק לעומק חלופה אפשרית, שהיא הרחקתו של העורר מן העיר בה התגורר בעת המעשה ומהסביבה בה חי, והעברתו לבית אביו במושב קדימה. אביו של העורר עובד חברת חשמל ואשתו של האב, עובדת כאחות. השנים מוכנים לקבל על עצמם התחייבות ואחריות למלא אחר כל תנאי החלופה, להחזיק את העורר בביתם ולפקח על צעדיו ומעשיו.

ראוי להדגיש, שאין בחלופת מעצר כדי להמעיט כהוא זה מחומרת העבירה. אשמתו של העורר תתברר במשפט עצמו באופן שאם יורשע, ייענש ללא ספק בכל חומרת הדין. השיקולים בשלב זה, שונים הם.

6.אשר על כן, מורה אני כי העורר ישוחרר ממעצרו בתנאים הבאים:

א.הוא ישהה במעצר בית בבית אביו במושב קדימה.

ב.העורר ישהה במעצר בית מלא ואם רשויות הצבא ימצאו לנכון לגייסו באוקטובר, התאריך המיועד לגיוסו, תיבדק שאלת גיוסו על-ידי בית המשפט המחוזי ושירות המבחן יהיה בתמונה.

ג.העורר יחתום על התחייבות אישית בסך של 35,000 ש"ח למילוי התחייבויותיו.

ד.האב ואישתו יחתמו על ערבות כספית בסך 35,000 ש"ח למילוי תנאי המעצר על-ידי העורר וכן יופקד בקופת בית המשפט סכום של 10,000 ש"ח לאותה מטרה.

ה.האב או אשתו יודיעו למשטרה במקרה שהעורר יפר את תנאי השחרור או תנאי מהתנאים הנ"ל.

ו.אם יש בידו של העורר דרכון הוא יופקד בבית המשפט.

ז.אי מילוי תנאי מתנאי השחרור יביא לחילוט מיידי של הערבות הכספית ולמימוש התחייבויות.