בש"פ 4000/10 מדינת ישראל נ. איהאב עאשור

1.

בפני ערר של המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' דרורי) שהורה אתמול – 24.5.2010 – על שחרורו של המשיב למעצר בית בפיקוח ובערבויות. בית המשפט עיכב את ביצוע החלטתו עד יום 26.5.2010 בשעה 18:00.

כתב האישום

2.

כתב האישום שהוגש נגד המשיב עוסק בשלושה אירועים שונים. בטרם אעמוד על שלושת האירועים כסדרם הכרונולוגי, ראוי לציין כבר עתה כי אף שהדיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה בבית המשפט המחוזי נערך בשלבים, בסופו של יום, אין מחלוקת על כך שקיימות ראיות לכאורה. המשיב טוען כי הודאתו בחלק מהאישומים ניתנה בשל לחץ שהופעל עליו. טענה זו מקומה לא יכירנה בשלב של מעצר עד לתום ההליכים.

3.

האירוע הראשון בו עוסק כתב האישום הנזכר ארע לפני כשנתיים וחצי. לפי הנטען בכתב האישום, המשיב רכש מאדם כלשהו (להלן: האחר ) אקדח מסוג "סטאר" תמורת 12,000 ש"ח, והחזיק בו חודשיים שלא כדין. חודשיים לאחר מכן מכר המשיב את האקדח בחזרה לאותו אחר. האירוע השני בכתב האישום ארע לפני כשנה וחודשיים. חבר של המשיב בשם ג'אזי מוחמד כנאען (להלן: ג'אזי ), אשר ביקש לרכוש אקדח, פנה אל המשיב וביקש ממנו לארגן עבורו אקדח. תחילה ניסה המשיב להניא את ג'אזי מכך, אך בסופו של דבר פנה המשיב אל האחר, ממנו רכש את האקדח הראשון, וביקש ממנו להשיג אקדח עבור ג'אזי. האחר אכן השיג אקדח, והמשיב תיווך בינו לבין ג'אזי ואף העביר את תמורת האקדח בסך 14,000 ש"ח מג'אזי לאחר. את האקדח מסר המשיב לג'אזי, והאחרון החזיק בו שלא כדין.

4.

האירוע השלישי בכתב האישום הוא אירוע מתמשך. ביום 16.3.2010 פגש המשיב בג'אזי בסמוך לביתו בראס אל עמוד. במקום היו כוחות משטרה רבים, זאת נוכח הפרות סדר שהיו שם באותו זמן. המשיב הבחין כי ג'אזי נושא אקדח, ולשאלתו אמר לו ג'אזי בצחוק "אני רוצה לירות בך ובמסתערבים". המשיב פנה לביתו וכעבור

זמן מה שמע יריות. היריות נורו על ידי ג'אזי לעבר שוטרים ואחד מהשוטרים אף נפצע

קל.כעבור דקות ספורות דפק ג'אזי על דלת ביתו של המשיב, מסר לו את האקדח

וביקש מהמשיב להחביא את הנשק. המשיב חשד כי ג'אזי הוא שירה את היריות, והוא אף הבחין כי מדובר באקדח שבמכירתו תיווך לפני כשנה וחודשיים. המשיב הטמין את האקדח בביתו. למחרת היום התוודה בפניו ג'אזי כי הוא זה שירה לעבר השוטרים. המשיב ביקש מחברו מחמד בדר (להלן: בדר ), תושב אבו דיס, להסתיר את האקדח בביתו. בדר סרב אך הציע למשיב להחביא את האקדח בדירת המשיב בעזריה. המשיב הפקיד בידי בדר את האקדח, ובדר החביאו בארון המטבח שבדירת המשיב בעזריה.

5.

בגין שלושת האירועים הללו הואשם המשיב בכך שרכש נשק והחזיק בו שלא

כדין; מכר את הנשק לאחר; תיווך בעסקת הנשק בין ג'אזי לאחר; נשא נשק שלא כדין; וכן בכך שסייע לג'אזי להסתיר את האקדח, זאת חרף מודעותו לכך שג'אזי ניסה להביא למותו של אדם באמצעות האקדח ומתוך כוונה כי ג'אזי יימלט מעונש.

הליכי המעצר בעניינו של המשיב

6.

עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה לעצור את המשיב. לאחר בדיקת חלק מהראיות לכאורה הורה בית המשפט על קבלת תסקיר בעניינו של המשיב. שירות המבחן התרשם מן הערבים שהוצעו על ידי המשיב, וגם מן המשיב עצמו, והמליץ לשחררו בערובה. בית המשפט המחוזי נעתר להמלצה והורה על שחרור המשיב

למעצר בית מלא בבית אחותו של המשיב בכפר חורא, בפיקוח אחותו, בעלה של האחות, ואח נוסף, ובהפקדה של 35,000 ש"ח. המדינה הגישה ערר זה על החלטת השחרור. היו לה השגות לגבי הערבים אך עיקר הערר נסוב על כך שאין בחלופת המעצר כדי לענות על מסוכנות המשיב, כעולה ממכלול נתוני העניין.

דיון והכרעה

7.

ערר זה בדין יסודו. אני סבורה כי מכלול נסיבות העניין מצביע על כך

שלמשיב נגישות לנשק, כפי שעולה משני האירועים האחרונים שתוארו. המשיב טען בפני שירות המבחן כי לא היה לו כל קשר לשני האירועים הראשונים. לעניין האירוע

השלישי טען כי ג'אזי הגיע אליו הביתה, זרק לעברו את האקדח, דרש ממנו להחביאו ונמלט. הוא התלבט אם לפנות למשטרה, כיוון שחשש מג'אזי ובני משפחתו. להתרשמות שירות המבחן, המשיב הפנים את החומרה שבמעשיו, ועל כן רמת הסיכון להישנות מעשים כאמור היא נמוכה. התרשמות זו של שירות המבחן אינה עולה בקנה אחד עם הכחשת המעורבות בשני האירועים הראשונים, לגביהם יש כאמור ראיות לכאורה, בהודאתו של העורר.

8.

התמונה הכוללת לגבי המשיב היא של אדם שיש לו נגישות לנשק ועל כן נשקפת ממנו סכנה לציבור. לא היה מקום להסתמך לגביו, כפי שבואר, על התרשמות שירות המבחן. נכונותו להעלים את הנשק בנסיבות שתוארו מצביעה, לכאורה, גם על חשש לשיבוש מהלכי משפט. ראוי היה לעוצרו עד סיום ההליכים.

9.

אני נעתרת אפוא לערר ומורה על מעצר העורר עד לסיום ההליכים.