בש"פ 4008/21 ארסן יסחקוב נ. מדינת ישראל

זוהי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 16.9.2020 בעפמ"ק 29140-08-20. בפסק הדין דחה בית המשפט ערעור מטעם המבקש על גובה הקנס שהוטל עליו בפסק-דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו בגין החזקת בשר ודגים אשר לא היו ראויים למאכל.

בחנתי את הבקשה והגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתשובה.

כלל הוא, כי בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי בפלילים (סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982), וזאת בהתקיים "טעם ממשי המניח את הדעת". בהקשר זה ישקול בית משפט, בין היתר, את משך האיחור; את ההצדקה הנטענת לאיחור; ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי (ראו, בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל (25.07.2006); בש"פ 6125/09 רבין נ' מדינת ישראל (11.8.2009)). ודוק: על אף הגישה המקלה בהשוואה להארכת מועד בהליכים אזרחיים, הכלל הוא שגם בהליכים פליליים יש להקפיד על קיום המועדים הנקובים בדין, וממילא הארכת מועד לא תינתן כדבר שבשגרה.

בענייננו, בקשת הארכה הוגשה ביום 7.6.2021. בהתחשב בכך שפסק הדין מיום 16.9.2020 ניתן במעמד הצדדים, מדובר באיחור משמעותי של חודשים ארוכים. בקשת הארכה אינה כוללת הסבר ממשי מדוע ההליך לא הוגש בתוך המועד הקבוע בדין וטענות המבקש לעניין סיבות האיחור הועלו בלקוניות ולא נתמכו באסמכתאות מתאימות. בנוסף, סיכוייה הלכאוריים של בקשת רשות הערעור אשר מתבקשת ארכה להגשתה אינם נחזים להיות גבוהים כלל ועיקר.

אשר על כן, הבקשה להארכת מועד נדחית.