בש"פ 4094/15 מדינת ישראל נ. אמיר בן שימול

לפניי בקשה שלישית להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.

נגד המשיבים ושלושה נאשמים אחרים הוגש ביום 19.5.2014 כתב אישום רחב היקף. כתב האישום ייחס למשיבים ולאחרים קשירת קשר לביצוע פשע במסגרת ארגון פשיעה לצד עבירות שונות הקשורות בתחום ההימורים; סחיטה באיומים; ועבירות אחרות (להלן: כתב האישום המקורי ). בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של המשיבים ואחרים עד לתום ההליכים נגדם. ביום 13.11.2014 קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נ'

אבו טהה ) כי הונחה תשתית ראייתית לכאורית להוכחת מרבית האישומים שבכתב האישום. משלא התגלעה מחלוקת על קיומן של עילות מעצר לחובת המשיבים; ולאחר שבית המשפט בא למסקנה כי לא ניתן לאיין את המסוכנות באמצעות חלופת מעצר – נעצרו המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. במסגרת ההחלטה נקבע כי לא קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום הקשור בארגון פשיעה. על רקע קביעה אחרונה זו תוקן ביום 4.5.2015 כתב האישום כך שכל התייחסות לפעילות במסגרת ארגון פשיעה הושמטה ממנו (להלן: כתב האישום המתוקן ). עקב תיקון כתב האישום הועבר התיק לשמיעה לפני דן יחיד.

2.

משהמשפט לא הסתיים בחלוף 9 חודשים, נדרשה המבקשת לבקשה ראשונה להארכת מעצר המשיבים מכוח סעיף 62 לחוק המעצרים – בקשה שהתקבלה בהסכמה (בש"פ 983/15 מדינת ישראל נ' רובין (11.2.2015)). בחלוף 90 ימים נוספים הוגשה בקשה נוספת להארכת המעצר. בית משפט זה ניאות להאריך את מעצרם של המשיבים ב-30 ימים וזאת לאחר שבבוקר הדיון התבררה עובדת הגשת כתב האישום המתוקן כמה ימים קודם לכן, תוך שנרשמה הודעת הסנגורים שלפיה בכוונתם להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר (בש"פ 3069/15 מדינת ישראל נ' רובין (10.5.2015)). בקשה כאמור אמנם הוגשה לבית המשפט המחוזי. ביום 27.5.2015 דחה בית המשפט את הבקשה בעניינו של המשיב 2 לאחר שהוטעם כי הטיעון העיקרי בבקשה לעיון חוזר הוא התמשכות ההליכים – טיעון שראוי שיועלה בבית משפט זה במסגרת דיון אגב סעיף 62 לחוק המעצרים. בשים לב להערה אמורה זו ויתר המשיב 1 על בקשתו לעיון חוזר. עתה מתבקשת הארכת מעצר נוספת של המשיבים מכוח סעיף 62 לחוק המעצרים ב-90 ימים נוספים.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה והאזנתי לצדדים בדיון שהתקיים לפניי באתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה, בכפוף לאמור להלן . בענייננו, מקובלת עליי עמדת המבקשת בדבר המסוכנות הנשקפת מן המשיבים שנגזרת גם מעברם הפלילי המכביד. אלא שבנקודת הזמן שבה אנו ניצבים עתה למעלה משנה לאחר הגשת כתב האישום המקורי, טרם התקיימה בתיק ישיבת הוכחות אחת ולפתחי עומדת בקשה שלישית להארכת המעצר מעבר לתקופה של 9 חודשים. למבקשת חלק בעיכוב שנגרם. במהלך הדיון שאלתי את באת כוח המבקשת מדוע נדרשה תקופה של כ-7 חודשים מאז החלטת בית המשפט המחוזי בנושא הראיות לכאורה עד לתיקון כתב האישום, ונעניתי שהטעם לכך הוא כי מדובר בתיק רחב היקף שההחלטה לגביו דרשה קיומם של כמה דיונים. תשובה זו לא הניחה את דעתי, וזאת גם בנתון לכך שעסקינן בפרשה שהיקפה ניכר. ער אני לכך שחלק מהעיכוב בבירור ההליך נבע מההידברות שקיימו הצדדים (והמבקשת אף הזכירה כי באי כוח המשיבים הודיעו כי לא יעלו טענה של עיכוב בשמיעת ההליך בגין כך). אלא שכפי שכבר צוין בפסיקתנו, לרבות בפרשה זו ממש, העובדה שהצדדים מקיימים ביניהם הידברות אינה עילה להימנע מקידום המשפט (בש"פ 3069/15 הנזכר לעיל, פסקה 2). לכך יש להוסיף, במבט צופה פני עתיד, כי בתיק נקבעו כעת 5 מועדי הוכחות לפני הפגרה ו-4 מועדים נוספים לאחריה (ניסיונות בית המשפט לקבוע מועדים במהלך הפגרה לא עלו יפה בשל אילוצי המשיבים והנאשמים האחרים). המבקשת אף הוסיפה כי לכל ישיבה זומנו כ-20 עדי תביעה וציינה כי להשקפתה ניתן יהיה לקדם את פרשת התביעה באופן משמעותי בישיבות אלו. ברם דומה שלא ניתן לבטל את טענת המשיבים כי בשים לב לכך שבהליך 5 סנגורים וכ-250 עדי תביעה בסך הכל, לא ניתן יהיה לסיים את שמיעת ההליך בקרוב. סיכומה של נקודה זו הוא כי קצב התקדמות ההליך העיקרי רחוק מלהשביע רצון.

4.

באיזון בין השיקולים האמורים סבורני כי אף ש המסוכנות הנשקפת מהמשיבים אינה מאפשרת שלא להאריך את מעצרם בנקודת הזמן הנוכחית, נקודת האיזון נוטה לעבר זכותם של המשיבים לחירות באופן שמצדיק בחינת חלופת מעצר וזאת בשים לב לכך שכעת לפתחנו בקשת הארכה שלישית של מעצרם וחרף כך טרם החלה שמיעת ראיות בהליך העיקרי וסיום ההליך אינו נראה באופק. הגם שבשלב המעצר עד תום ההליכים מצא בית המשפט המחוזי כי לא ניתן להסתפק בחלופת מעצר בשים לב לרמת המסוכנות הגבוהה הנשקפת מן המשיבים, סבורני כי משהשתנתה נקודת האיזון כאמור, בשלה העת לבחינת חלופת מעצר.

5.

אני מורה אפוא כלהלן: מעצרם של המשיבים מוארך ב-90 ימים החל מיום 19.6.2015 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 33171-05-14 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם. המשיבים רשאים להציע לשירות המבחן ללא דיחוי חלופות מעצר, וככל שתוצע חלופה כאמור היא תיבחן על ידי שירות המבחן. שירות המבחן יגיש תוך 30 יום מהמועד שבו יומצאו לו פרטי החלופות תסקיר מעצר לבית המשפט המחוזי. ככל שבית המשפט ימצא כי החלופות שיוצעו ראויות והולמות, יורה על שחרורם ממעצר ויקבע את תנאי השחרור לפי שיקול דעתו.