פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 4118/14 שמחה גנה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · החרמת חפצים שנתפסו כרכוש גנובערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין סמכויות שופט לגבי חפצים שנמצאו

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון פירש את סעיף 31 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) כחל על חפץ שאסור למחזיק בו להחזיקו, כגון רכוש גנוב, ולא רק על חפץ שאסור לכל אדם להחזיקו. נוכח חשיבות זכות הקניין, נקבע כי יש לאפשר למחזיק להגיש תצהירים ולהיחקר בבית משפט השלום בטרם תוכרע בקשת ההחרמה. הערעור התקבל באופן דיוני, והפרשנות המשפטית התקבלה כעמדת המדינה.

העובדות

נתפסו אצל המבקשות תכשיטים החשודים כרכוש גנוב, והמבקשת האחת הודתה בכך כללית בחקירתה. המבקשות לא הועמדו לדין, והמדינה ביקשה להחרים את התכשיטים. המבקשות טענו כי יש להחזיר להן את מה שלא הוכח כגנוב.

השאלות המשפטיות

  1. 1.כיצד יש לפרש את סעיף 31 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) בנוגע לחפץ שאסור להחזיקו
  2. 2.האם יש להחזיר למבקשות תכשירים שלא הוכח כי הם גנובים בטרם הכרעה בבקשת ההחרמה

הלכות

  1. 1

    חפץ שאסור להשתמש בו או להחזיקו לפי סעיף 31 הוא חפץ שלמחזיק בו אסור להשתמש בו או להחזיקו, למשל כרכוש גנוב, ולא רק חפץ שכל אדם אינו רשאי להחזיק בו

    ״חפץ שאסור להשתמש בו או להחזיקו הוא חפץ שלמחזיק בו אסור להשתמש בו או להחזיקו, שכן הוא רכוש גנוב״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    נוכח חשיבותה של זכות הקניין יש להקפיד שהמחזיק יקבל הזדמנות מספקת לטעון ולהוכיח את בעלותו בחפץ, והנטל מוטל על הטוען לזכות ברכוש

    ״נוכח חשיבותה של זכות הקניין יש מקום להקפיד בכגון דא, ועל בית המשפט לנקוט הליך שבו הדבר יתאפשר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סמכויות שופט לגבי חפצים שנמצאו
  • חפץ שאסור להשתמש בו או להחזיקו
  • רכוש גנוב
  • צו חיפוש
  • זכות הקניין
  • פרוצדורה מתקנת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

4118/14

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט נ' סולברג

המבקשות:

1. שמחה גנה

2. פרידה קרחילי

3. אילנה בן עזרא

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט

המחוזי בתל-אביב (ס' הנשיא מודריק) מיום 13.5.14 בע"ח 35662-01-14

תאריך הישיבה:

כ' בחשון התשע"ה

(13.11.14)

בשם המערערים:

עו"ד אמיר נבון

בשם המשיבה:

עו"ד אבי וסטרמן;

עו"ד איתי פרוסט

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א.

השאלה שהועלתה בפרשה זו היתה פרשנות סעיף 31 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, שעניינה "סמכויות שופט לגבי חפצים שנמצאו". הסעיף קובע כי "הובא לפני שופט, מכוח צו חיפוש, חפץ שאסור להשתמש בו או להחזיקו ולא הוכיח המחזיק הצדק חוקי, רשאי השופט להורות על החרמתו, השחתתו או השמדתו, אף אם לא יובא אדם לדין בקשר אליו".

ב.

בנידון דידן נתפסו אצל המבקשות תכשיטים שהיו חשודים כרכוש גנוב, והמבקשת 1 גם הודתה בכך כללית בחקירתה. בסופו של יום לא הועמדו המבקשות לדין, והמדינה ביקשה להחרים את התכשיטים; ואולם, לשיטת המבקשות משלא הועמדו לדין, יש להחזיר להן מה שלא הוכח כגנוב.

ג.

בית משפט השלום פירש את סעיף 31 כחל על חפצים שהאיסור להחזיק בהם נובע ממהותם (סמים או נשק ללא רשיון, למשל). בית המשפט המחוזי פירש פרשנות תכליתית, המביטה אל מהות הנסיבות, לרבות איסור החל על מי שמידיו נתפס החפץ, להחזיק בו.

ד.

לטעמנו, במישור המשפטי, נכונה פרשנות בית המשפט המחוזי, "חפץ שאסור להשתמש בו או להחזיקו" הוא חפץ שלמחזיק בו אסור להשתמש בו או להחזיקו, שכן הוא רכוש גנוב – למשל, ולא רק חפץ שכל אדם אינו רשאי להחזיק בו כמו סמים מסוכנים.

ה.

ואולם, מצאנו כי במישור הדיוני לא ניתנה הזדמנות מספקת למבקשות לטעון את טענתן באשר לבעלותן בתכשיטים או חלקם ולהוכיחה. נוכח חשיבותה של זכות הקניין יש מקום להקפיד בכגון דא, ועל בית המשפט לנקוט הליך שבו הדבר יתאפשר, תוך שהנטל על המבקשות, הטוענות לזכות ברכוש. הנושא יטופל איפוא בדומה להליך שנקבע כ"פרוצדורה מתקנת" בבש"פ 6159/01 אבו עמר נ' מדינת ישראל פ"ד נו(3) 817, 826. בהסכמת הצדדים נותנים אנו איפוא רשות ערעור, ומקבלים את הערעור במובן זה שהתיק יוחזר לבית משפט השלום, ובו יגישו המבקשות-המערערות תצהירים וייחקרו עליהם, ולאחר מכן יכריע בית המשפט. הערעור מתקבל לפי האמור, אך נשוב ונאמר כי במישור המשפטי הפרשני קיבלנו עמדת המדינה.

ניתן היום, כ' בחשון התשע"ה (13.11.2014).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • בש"פ 827/22ניבין ג'ולאני נ. מדינת ישראלהחלטה
  • בש"פ 7129/21אביאל מלול נ. מדינת ישראלהחלטה
  • בש"פ 5234/14משה הלוי נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1חפץ שאסור להשתמש בו או להחזיקו לפי סעיף 31 הוא חפץ שלמחזיק בו אסור להשתמש בו או להחזיקו, למשל כרכוש גנוב, ולא רק חפץ שכל אדם אינו רשאי להחזיק בו
  2. 2נוכח חשיבותה של זכות הקניין יש להקפיד שהמחזיק יקבל הזדמנות מספקת לטעון ולהוכיח את בעלותו בחפץ, והנטל מוטל על הטוען לזכות ברכוש