בש"פ 4152/09 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

בקשה להאריך בשנית את מעצרו של המשיב בתשעים ימים מיום 30.5.2009, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1111/08, לפי המוקדם.

2.

ביום 30.5.2008 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של ריגול; מעשים מטעים והטעייה; מעשה הכנה; כניסה לישראל או ישיבה בה שלא כדין; שימוש במסמך מזויף; והתחזות כאדם אחר במטרה להונות.

על-פי כתב האישום, סמוך לתחילת חודש אפריל 2008, החליט המשיב לבצע פיגוע ירי כנגד חיילי צה"ל במחסום צבאי בוואדי אלחליל הממוקם על כביש 60 (להלן: מחסום מיתר ), בין שטח הרשות הפלסטינית לישראל. לצורך זאת, רכש המשיב תעודת זהות מזויפת על שמו של אזרח ישראלי, ועליה תמונתו של המשיב. באמצעות תעודת הזהות המזויפת עבר המשיב, החל מחודש אפריל 2008 ועד ליום מעצרו, חמש פעמים במחסומים ישראלים, במטרה לאסוף מידע על אודות האבטחה במחסומים, לצורך מימוש פיגוע הירי. עוד נטען כי המשיב תכנן לרכוש רובה מסוג קלאצ'ניקוב לשם ביצוע פיגוע הירי, ולשם כך החל לעבוד בתחומי מדינת ישראל, מבלי שיש בידיו היתר כניסה לישראל כדין.

3.

עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים. בהסכמת המשיב, קיבל בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופטת ד"ר ד' אבניאלי) את הבקשה. משחלפו תשעה חודשים ומשפטו של המשיב לא הסתיים הוגשה בקשה להארכת מעצרו בתשעים ימים, בהסכמתו. הבקשה נתקבלה על ידי בית משפט זה (כב' השופטת א' פרוקצ'יה), ומעצרו של המשיב הוארך החל מיום 1.3.2009.

נכון למועד הגשת הבקשה, התיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 11.6.2009. המועד נקבע לאחר מספר דחיות שבוצעו לצורך ניהול משא ומתן בין הצדדים. ואולם, המשא ומתן לא הבשיל לכדי הסדר טיעון. יצוין כי בין הצדדים הסכמה לפיה ניתן יהיה להגיש את האמרות והמסמכים שערכו כל עדי התביעה, למעט שניים אשר יוזמנו להעיד.

מכאן הבקשה שבפניי, להאריך את מעצרו של המשיב בשנית.

4.

לטענת המבקשת, מסוכנותו של המשיב עולה מתוך כתב האישום, לפיו המשיב ביצע שורה של עבירות פליליות חמורות שתכליתן פגיעה בביטחון מדינת ישראל ותושביה. המבקשת טוענת כי העובדה שהמשיב אינו תושב ישראל מבססת את החשש כי אם ישוחרר, יימלט מאימת הדין. לדבריה, רוב בקשות הדחייה בתיק הוגשו מטעם ההגנה, כאשר רובן נבעו מרצון למצות את המשא ומתן בין הצדדים. להערכתה, משפטו של המשיב יסתיים בתוך תקופת הארכת המעצר המבוקשת נוכח צמצום מספר העדים בתיק.

5.

סנגורו של המשיב הביע את התנגדותו לבקשה. הסנגור תולה את האשם בהימשכות ההליכים במבקשת, וטוען כי המאשימה היא שהובילה לכך שהסדר הטיעון בין הצדדים לא הבשיל. לדבריו, הראיות המצויות בתיק נגד המשיב אינן מספיקות להוכחת אשמתו. עוד נטען, בין היתר, כי עובדות כתב האישום אינן מגלות את עבירת הריגול בה מואשם המשיב. הסנגור גורס כי ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, היות שהוא אב לארבעה ילדים ומתגורר בשטח המצוי תחת שליטה צבאית ישראלית, וניתן יהיה לעצרו במידת הצורך.

6.

לאחר שבחנתי את נימוקי המבקשת ואת טענות המשיב, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולהאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

במסגרת בקשה להארכת מעצר מעבר לתקופה הקבועה בחוק, על בית המשפט לאזן בין השיקולים המצדיקים את המשך מעצרו של הנאשם - המסוכנות הנשקפת ממנו לציבור והאינטרס הציבורי במיצוי ההליכים נגדו - לבין ההגנה על חירותו של הנאשם (בש"פ 614/08 מדינת ישראל נ' פרץ (לא פורסמה, 23.1.2008)). נקודת המוצא בבחינת השיקולים הללו הינה כי הנסיבות אשר הצדיקו את המעצר מלכתחילה עומדות על מכונן, ומלבד במקרים מיוחדים, בית המשפט הדן בהארכת מעצר אינו בוחן מחדש את קיומן של ראיות לכאורה (ראו: בש"פ 825/98 בש"פ 825/98

מדינת ישראל נ' דחלה , פ"ד נב(1) 625 (1998)).

העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום, לפיו אסף מידע ותכנן לבצע פיגוע ירי נגד חיילי צה"ל, הינן חמורות ומעידות על מסוכנות גבוהה לשלום הציבור. כמו כן קיים חשש שהמשיב יימלט מאימת הדין לו ישוחרר, וזאת ביתר שאת עת מיוחס לו שימוש בתעודת זהות מזויפת. בנוסף, חלק מהדחיות בשמיעת התיק התבצעו לצורך גיבוש הסדר טיעון ומשהגיע המשא ומתן למבוי סתום נקבע מועד קרוב לשמיעת הראיות. מצב דברים זה, בצירוף הערכת המבקשת כי התיק יבוא על סיומו בתקופת הארכת המעצר הנוכחית, מטה את הכף לטובת הארכת מעצרו של המשיב.

לאור האמור, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים מיום 30.5.2009, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1111/08, לפי המוקדם.