בש"פ 4184/22 ניאזוב כהן נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתק"ח 18488-04-22 מבית משפט השלום בבאר שבע לבית משפט השלום בראשון לציון או בתל אביב-יפו.

2.

המבקש, תושב ראשון לציון, טוען כי יקשה עליו להגיע לבית המשפט בבאר שבע בשל המרחק הרב ממקום מגוריו, וכן בשל בעיות רפואיות שונות מהן הוא סובל, אשר פורטו בבקשה.

3.

כעולה מעיון בתיק בית המשפט, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 31.7.2022, ומן הבקשה עולה כי בכוונתו של המבקש לכפור בעובדות כתב האישום.

4.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקש לא פירט בבקשתו כיצד המחלות מהן הוא סובל משפיעות על אפשרות הגעתו לבית משפט השלום בבאר שבע, ואף לא צרף אסמכתאות לתמיכה בטענתו כי אין ביכולתו להתנייד. עוד ציינה המשיבה כי היא חולקת על טענותיו העובדתיות של המבקש לעניין נסיבות ביצוע העבירה, וכי לנוכח כפירתו במיוחס לו, יהיה צורך בשמיעת עדים מטעמה.

5.

דין הבקשה להידחות.

6.

על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)).

7.

בנסיבות ענייננו, ומבלי להקל ראש במצבו הרפואי של המבקש, לא מצאתי כי עניינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.

8.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.