בש"פ 4231/20 נדים זנאדי נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ענת זינגר ) בע"ח 60243-05-20 מיום 31.5.2020, במסגרתה דחה בית המשפט את הערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (סגן הנשיא, כב' השופט נאיל מהנא ) בפ"ת 6852-04-20 מיום 26.4.2020. עניינן של ההחלטות הללו קבלת בקשת המשיבה לפסול את רישיון הנהיגה של המבקש עד לתום ההליכים בעניינו, לפי סעיף 46ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: " פקודת התעבורה ") – בקשה אשר הוגשה בד בבד עם הגשת כתב אישום המייחס למבקש עבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית ונהיגה בקלות ראש.

2.

דין הבקשה להידחות. על הבקשה שלפניי חלות אמות מידה הזהות לבקשת רשות ערר בענייני מעצרים (ראו לעניין זה: בש"פ 6235/18 גדקה נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (4.9.2018); בש"פ 1084/16 גלוסקין נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (6.3.2016)), לפיהן רשות לערור לבית משפט זה על החלטות שנבחנו בערר על ידי בית המשפט המחוזי (" ערר בגלגול שלישי ") תינתן במשורה, ורק במקרים בהם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בש"פ 2785/19

יאיר נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (18.4.2019)), וכן כאשר מדובר במקרים נדירים ביותר, בהם שיקולי הצדק מורים על מתן רשות ערעור (רע"פ 8192/12 עכאשה נ' מדינת ישראל , פסקאות 11-12 (20.11.2012); רע"פ 7572/12 הזייל נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (23.10.2012)). בענייננו, בית משפט השלום בחן את התשתית הראייתית הלכאורית שעומדת נגד המבקש, לרבות סרטון המתעד את האירוע נשוא כתב האישום, נתן דעתו לטענות הצדדים, ולבסוף לא שוכנע כי המבקש הצליח לסתור את חזקת המסוכנות הסטטוטורית שקמה נגד מי שמואשם בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, לעניין פסילתו מלהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בעניינו, לפי סעיף 46ב לפקודת התעבורה. בית המשפט המחוזי בחן אף הוא את התשתית הראייתית הלכאורית ושמע את טענות הצדדים, והגיע למסקנה זהה. משאלו הם פני הדברים, הרי שעניינה של הבקשה שלפניי הוא בקביעותיהן העובדתיות של הערכאות קמא בעניינו הפרטני של המבקש, ואין למצוא בה כל שאלה משפטית, לא כל שכן שאלה בעלת חשיבות ציבורית .

3.

נוכח האמור, בקשת רשות הערר נדחית.