החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 4313/13 מדינת ישראל נ. שמעון קופר (קופרשמיד)

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים - ערר על החלטה בבקשה למעצרערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה למעצר עד תום ההליכים, שאוחד עם דיון בבקשת רשות ערעור (בש"פ 4260/13)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר על החלטת המעצר נמחק, שכן לא ניתן לברר אותו לפני הכרעת בית המשפט המחוזי בנוגע לאישום השני, אשר עשויה להשפיע על האישום הראשון. הצדדים רשאים להגיש ערר חדש לאחר החלטה משלימה של בית המשפט המחוזי. הדיון אוחד עם בש"פ 4260/13 וההליך הוחזר לבית המשפט המחוזי בהסכמת הצדדים.

העובדות

הדיון בערר אוחד עם דיון בבקשת רשות ערעור אחרת. בהסכמת הצדדים הוחזר ההליך לבית המשפט המחוזי להמשך בירור. המדינה טענה לקיומה של "עדות שיטה" בין שני האישומים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להכריע בערר המדינה לגופו בטרם הכרעת בית המשפט המחוזי בנוגע לאישום השני?
  2. 2.האם ניתן ללמוד מהראיות הנוגעות לאישום השני על קיום ראיות לכאורה לביצוע העבירה שבאישום הראשון, לפי טענת "עדות שיטה"?

הלכות

  1. 1

    לא ניתן להכריע בערר המדינה לגופו בטרם הכרעת בית המשפט המחוזי באישום השני, שכן החלטתו עשויה להשפיע על האישום הראשון.

    ״כך, המדינה טוענת בערר כי קיימת "עדות שיטה", וכי ניתן ללמוד מהראיות לכאורה הנוגעות לאישום השני״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לאחר החלטת בית המשפט המחוזי המשלימה, רשאים הצדדים להגיש ערר חדש בנוגע להליכי המעצר עד לתום ההליכים בשני האישומים.

    ״יהיו הצדדים רשאים להגיש ערר חדש לבית משפט זה בנוגע להליכי המעצר עד לתום ההליכים בשני האישומים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערר
  • מעצר עד תום ההליכים
  • עדות שיטה
  • ראיות לכאורה
  • אישום שני
  • אישום ראשון
  • הסכמת הצדדים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

4313/13

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העוררת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

שמעון קופר

ערר על החלטתו של

בית

המשפט

המחוזי מרכז

מיום 6.6.13 במ"ת 47951-11-12 שניתנה על ידי כבוד השופט א' יעקב

תאריך הישיבה:

י"ז בתמוז

התשע"ג

(25.6.2013)

בשם העוררת:

עו"ד נאוה טולדנו; עו"ד יאיר חמודות

בשם המשיב:

עו"ד איתי הרמלין; עו"ד דן באומן

החלטה

1.

בתחילה, אוחד הדיון בהליך שבכותרת עם הדיון בבש"פ 4260/13. נוכח הסכמת הצדדים, החלטתי בבש"פ 4260/13 להחזיר את ההליך לבית המשפט המחוזי.

2.

באשר לערר שבכותרת – מצאתי שבשלב זה אין מקום להכריע בו לגופו של ענין. זאת, שכן לא ניתן לברר את ערר המדינה הנוכחי עד להכרעת בית המשפט המחוזי בנוגע לאישום השני. כך, המדינה טוענת בערר כי קיימת "עדות שיטה", וכי ניתן ללמוד מהראיות לכאורה הנוגעות לאישום השני גם לעניין קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירה המנויה באישום הראשון. ברי, כי כל החלטה שתינתן על ידי בית המשפט המחוזי כאמור לעיל יתכן ותהיה לה השלכה על האישום הראשון.

3.

ברי, כי בית המשפט אינו נדרש בהחלטתו הנוספת לשוב ולדון באישום הראשון, בו דן בהחלטתו מיום 6.6.2013.

4.

לאחר שבית המשפט המחוזי יתן את החלטתו המשלימה כאמור לעיל, יהיו הצדדים רשאים להגיש ערר חדש לבית משפט זה בנוגע להליכי המעצר עד לתום ההליכים בשני האישומים, ויעמדו להם כל הטענות שהועלו בהליכים עד כה.

5.

סוף דבר, בכפוף לאמור בפיסקה 4 לעיל, הערר נמחק בזה.

ניתנה היום, י"ז בתמוז התשע"ג (25.6.2013).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • בש"פ 4844/13שמעון קופר נ. מדינת ישראלהחלטה
  • בש"פ 4260/13שמעון קופר נ. מדינת ישראלהחלטה
  • בש"פ 4260/13שמעון קופר נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1לא ניתן להכריע בערר המדינה לגופו בטרם הכרעת בית המשפט המחוזי באישום השני, שכן החלטתו עשויה להשפיע על האישום הראשון.
  2. 2לאחר החלטת בית המשפט המחוזי המשלימה, רשאים הצדדים להגיש ערר חדש בנוגע להליכי המעצר עד לתום ההליכים בשני האישומים.