בש"פ 4316/12 מדינת ישראל נ. ראמי עודה

(בעניינו של המשיב 2)

לפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב 2 (להלן: המשיב ) מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, זאת בתשעים ימים נוספים, החל מיום 11.6.2012 או עד למתן פסק דין בת"פ 21031-09-11 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם מביניהם.

1.

הרקע העובדתי בעניינו של המשיב פורט בהחלטתי מיום 10.6.2012, בה הכרעתי בבקשה דומה להארכת מעצרם של שלושה משיבים נוספים הנאשמים יחד עמו בכתב אישום שעניינו בעבירות סחר בנשק ובסמים מסוכנים בין המשיב ואחיו המתגוררים בסילוואן לבין שני המשיבים הנוספים המתגוררים בחברון. הדיון בבקשת הארכת מעצרו של המשיב הופרד מעניינם של המשיבים האחרים עקב אילוצי יומנו של בא כוח המשיב. בהחלטתי הנ"ל הוריתי על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת.

2.

בא כוח המבקשת, עו"ד שאול כהן, חזר בדיון שנערך לפני על נימוקי הבקשה כפי שפורטו בהחלטתי הנ"ל ( שם , פסקה 5). המבקשת הדגישה כי מדובר במי שנאשם במעורבות בפרשת סחר בסמים מסוכנים ונשק כאשר למשיב מיוחסת גם תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ולחובתו עבר פלילי. נוכח המסוכנות הנלמדת מנסיבות ביצוע העבירות מתבקשת הארכת המעצר דנן.

3.

המשיב – באמצעות בא כוחו, עו"ד רמי עותמאן – טען כי יש להבחין בין חלקו בפרשה המסתכם ב"מעטפת החיצונית" לבין חלקם של האחרים. לחיזוק טענתו ציין המשיב כי בהליך הגישור שנערך בבית המשפט המחוזי הציע בית המשפט לצדדים הסדר טיעון במסגרתו יתוקן כתב האישום ויושתו עליו 24 חודשי מאסר בפועל, כאשר עד כה הוא שוהה במעצר מזה כשנה. באשר לצפי התקדמות ההליך, טוען המשיב כי ההליך העיקרי טרם החל, המאשימה טרם תמללה את האזנות הסתר וכי מפעם לפעם המאשימה מתקנת את כתב האישום ומוסיפה חומר ראיות נוסף. המשיב מציין כי מדובר בתיק מורכב בו מעורבים ששה נאשמים וצפויים להעיד במהלכו כ-60 עדים. נסיבות אלה מצביעות על צפי להימשכות המשפט באופן שלהערכת המשיב ידרשו כ-15 ישיבות הוכחות ומשכך המשפט לא יסתיים במסגרת ההארכה המבוקשת.

4.

המבקשת ציינה כי מאחר והמשיב לא נעתר להצעה להסדר הטיעון והחליט לנהל הוכחות הרי שהמאשימה תעתור לעונש כבד יותר באופן משמעותי מזה שהוצע לו במסגרת הסדר הטיעון.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ושמעתי את טענות הצדדים בדיון שנערך לפני, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה להארכת מעצרו של המשיב.

6.

על אף ניסיונו של המשיב להבחין בין עניינו לבין עניינם של המשיבים האחרים, הרי שככל שהדברים נוגעים להארכת המעצר במסגרת הבקשה דנן, הנימוקים שפורטו בהחלטתי הנ"ל תקפים באותה המידה גם בעניינו של המשיב. טענתו של המשיב באשר לחלקו במסגרת המסכת העבריינית אינה נתמכת בעובדות כתב האישום אשר מייחס לו מעורבות בקשר לסחר בסמים מסוכנים ובנשק ואף תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. טענותיו של המשיב בהקשר לחלקו בעבירות, ואף באשר לטענתו בדיון שנערך לפני כי לא הוא תקף את השוטרים אלא הם שתקפו אותו, יתבררו בהליך העיקרי ונכון לעת הזו הראיות לכאורה שעל בסיסן הוחלט על מעצרו עד תום ההליכים בעינן עומדות ואלה מצביעות על מעורבות לכאורה בעבירות חמורות שנסיבות ביצוען כמפורט בהחלטתי הנ"ל מצביעות על מסוכנות. כמו כן, לחובתו של המשיב עבר פלילי לא מבוטל בהתחשב בגילו. זאת ועוד, הטענה בדבר העונש שהוצע במסגרת הגישור כחלק ממשא ומתן לגיבושו של הסדר טיעון, גם אם יש בה ממש הרי שאין בה לשקף את העונש הצפוי ככל שיורשע המשיב לאחר ניהול הוכחות . משכך, לעת הזו אין בתקופת המעצר בה שוהה המשיב כדי להטות את הכף לעבר שחרורו. כפי שהדגשתי בהחלטתי הנ"ל קצב התקדמות ההליכים עד כה אינו משביע רצון ונדמה כי הן המאשימה והן הסנגורים "תרמו" את חלקם להימשכות ההליכים. כמו כן איני סבור כי משפטו של המשיב יסתיים בתקופת ההארכה המבוקשת אולם יש להניח כי לאחר המצאת התמלילים בתוך פרק זמן קצר עליו הורה בית המשפט המחוזי תחול התקדמות בקצב שמיעת המשפט לאחר שנקבעו מספר ישיבות הוכחות לרבות בתקופת הפגרה. באיזון הכולל ועל אף שחלפו תשעה חודשים לא אוכל להתעלם ממסוכנותו של המשיב ומעברו הפלילי ומשכך אורה על הארכת מעצרו כמבוקש.

7.

אשר על כן הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים החל מיום 11.6.2012 או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 21031-09-11 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם מביניהם.