בש"פ 6943/12 מדינת ישראל נ. בסאם אלעזאזמה

בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) , התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.

עיקרי העובדות וההליכים מפורטים בהחלטתו של השופט ס' גובראן מיום 9.7.2012 (בש"פ 5252/12) בבקשת הארכת המעצר הראשונה של המשיב, ובהחלטותיהם של השופטים דנציגר ומלצר העוסקות בנאשמים האחרים במסגרת אותו כתב אישום (בש"פ 4316/12 מיום 10.6.2012 ובש"פ 6348/12 מיום 13.9.2012). משכך, אקצר בדברים, ואומר בתמצית כי כתב האישום כנגד המשיב הוגש ביום 16.10.2011 וכחודש לאחר מכן אוחד עם כתב אישום רחב היקף, הכולל חמישה נאשמים נוספים, ועניינו פרשה מסועפת ורחבת היקף של סחר בנשק ובסמים בציר שבין ירושלים לחברון .

בגדר כתב אישום זה, הואשם המשיב בכך שביום 2.8.2011, לאור פנייתו של נאשם 1, הביע בפניו המשיב ענין ברכישת נשק, וסיכם עימו על פגישה במהלכה יתרשם מהנשק ויחליט אם לרכוש אותו. בכך, ניסה המשיב לרכוש נשק או לבצע בו עסקה אחרת שיש עימה מסירת החזקה בנשק לזולת בלא רשות על פי דין (עבירה לפי סעיפים 144(א) רישא ו-25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק )).

בנוסף, הואשם המשיב כי ביום 13.8.2011 שוחח טלפונית עם נאשם 2 והתמקח עימו על סוג, מחיר וכמות של סם מסוג חשיש אותו ביקש למכור לנאשם 2. בכך, קשר המשיב קשר לסחור בסם מסוכן או לבצע בו עסקה אחרת ללא היתר כדין וללא רישיון מאת המנהל (עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק), וכן ביקש לסחור בסם מסוכן או לבצע בו עסקה אחרת ללא היתר כדין וללא רישיון מאת המנהל (עבירה לפי סעיף 13 ולפי סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה ), ולפי סעיף 25 לחוק).

2.

בהחלטתו מיום 9.7.2012 עמד השופט ג'ובראן על כך שקצב שמיעת ההוכחות בתיק העיקרי אינו משביע רצון, והנחה את בית המשפט המחוזי לקבוע דיונים נוספים "בהתאם לתפוסת יומנו". ואכן, עד עתה התקיימו 4 ישיבות הוכחות ונקבעו שבעה מועדים נוספים לימים 18.10.2012, 25.10.2012, 15.11.2012, 29.11.2012, 6.12.2012, 13.12.2012 ו-20.12.2012.

3.

בבקשה דכאן, עתרה המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים נוכח מעורבותו בפרשה החמורה של סחר בסמים ובנשק, ולאור עברו המכביד.

מנגד, טען המשיב כי הגיעה העת להורות על שחרורו לחלופת מעצר, באשר חלקו בפרשה לעומת המעורבים האחרים קטן יותר, ובפועל לא בוצעה כל עסקת נשק או סמים. לטענתו, אילולא אוחד כתב האישום שהוגש כנגדו בתחילה עם כתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים האחרים, ניתן היה לסיים את ההליך זה מכבר. המשיב הצביע על כך שהיה נכון לכל מועד שהוצע על ידי בית המשפט המחוזי, ואף ביקש להוסיף מועדי הוכחות נוספים.

3.

אני נכון לקבל את טענת ב"כ המשיב לפיה המשיב לא היה היעד העיקרי למבצע המרכזי שהניב את כתב האישום שבפנינו, אלא "עלה בחכתם" של החוקרים במסגרת האזנות סתר ליעדי המבצע. אך בעובדה זו אין כדי להמעיט ממסוכנותו של המשיב, אשר הביע נכונות ורצון לבצע עסקאות נשק וסמים המקימות עילת מסוכנות סטטוטורית. אין מדובר במספר גרמים של סמים, אלא בכמות נכבדה, כפי שעולה משיחתו עם הנאשם 2 הנסבה על רכישה של 18 יחידות סם במחיר של 16,000 ₪ ליחידה.

4.

כאמור, מאז הארכת המעצר הראשונה נקבעו שבעה מועדים נוספים לשמיעת ראיות, כך שיש סיבה להניח כי המשפט יתקדם בקצב משביע רצון. המשיב הוא יליד 1982, אך למרות גילו הצעיר הספיק לרצות בימי חייו כמעט שבע שנים בין כתלי הכלא. למשיב עבר פלילי הכולל ארבע הרשעות קודמות, בין היתר, בייצור, יבוא ויצוא של נשק, והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום ביצע המשיב בעוד תלוי כנגדו עונש מאסר על תנאי חב הפעלה בן שנתיים וזמן לא רב לאחר שסיים לרצות עונש מאסר של ארבע שנים. כל אלה מלמדים על כך שעבירות סמים ונשק הם תורתו-אומנותו של המשיב. בנסיבות אלה, ונוכח המסוכנות המובהקת של המשיב, לא סגי בחלוף הזמן כדי לשנות את נקודת האיזון בין חזקת החפות והזכות לחירות לבין האינטרס הציבורי, גם בהארכת המעצר השניה של המשיב, כמתבקש בבקשה זו.

5.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 יום מיום 13.10.2012 או עד למתן פסק דין בת"פ 21031-09-11 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.