בש"פ 4334/19 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

בפני בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות

אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) להארכת מעצרו של המשיב מיום 4.7.2019 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 12074-08-16 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

2.

נגד המשיב, שהוא תושב עזה, הוגש ביום 4.8.2016 כתב אישום, אשר תוקן בהמשך ביום 26.2.2017. כתב האישום המתוקן מונה ארבעה-עשר אישומים, ובגדרם מיוחסת למשיב שורה של עבירות ביטחוניות במסגרת חברותו הנטענת בתנועת חמאס ובגדודי עז א-דין אל קסאם, ובהן סיוע לאויב במלחמה, אימונים צבאיים אסורים, מסירת ידיעות לאויב ועבירות שונות בנשק.

3.

בד בבד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 4.8.2016, לאחר שהמשיב הסכים לקיומן של עילת מעצר וראיות לכאורה, האריך בית המשפט המחוזי את מעצרו עד למתן החלטה אחרת. ביום 3.5.2017 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, בהסכמתו, תוך שמירת זכותו להגיש בקשה לעיון חוזר.

4.

מאז, ולאחר שחלפו תשעה חודשים וטרם הסתיים משפטו של המשיב, מעצרו הוארך מכוח החלטות שניתנו בבית משפט זה, עשר במספר. ההחלטה האחרונה בעניין זה ניתנה ביום 2.4.2019 (בש"פ 2272/19, השופטת י' וילנר ). יוער עוד כי במהלך התקופה האמורה ועוד קודם להארכת המעצר האחרונה, נדחו שתי בקשות מטעם המשיב לעיון חוזר (בראשונה התבקשה העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני בשכונת בית חנינא בירושלים, ובשנייה הוצעה חלופת מעצר במסגרת טיפולית למכורים לסמים בקריית אתא). ערר שהגיש על כך לבית משפט זה נמחק ביום 23.10.2018 בהסכמתו (החלטה בבש"פ 6785/18 שלא פורסמה).

5.

משפטו של המשיב מתנהל אפוא קרוב לשלוש שנים, וזוהי כאמור הבקשה האחת-עשרה להארכת מעצרו. עד כה התקיימו 35 מועדי הוכחות במהלכם הסתיימה פרשת התביעה, ואילו פרשת ההגנה נמצאת בעיצומה. בעת הזו קבועים שני מועדי הוכחות נוספים בלבד (ליום 30.6.2019 וליום 10.7.2019) ונמסר כי קיימת כוונה לקבוע מועדים נוספים – לאחר הפגרה.

6.

המדינה טוענת כי המסוכנות הסטטוטורית הנשקפת מן המשיב מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק המעצרים, כמו גם החשש הטבוע להימלטות לעזה, תומכות באופן ברור בהארכת המעצר, חרף התמשכותם של המשפט והמעצר הנלווה לו. עוד טוענת המדינה כי את התמשכות ההליך יש לייחס גם למשיב, לנוכח העובדה שימי הדיונים שנקבעו להוכחות לא נוצלו באופן מיטבי בשל העובדה שעדים מטעם ההגנה לא התייצבו אליהם (ראו בעמ' 389-388 לפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מיום 3.4.2019).

7.

המשיב מצדו מתנגד לבקשה. הוא מעריך כי בדיעבד יתברר שאין בסיס להאשמות החמורות נגדו, אך כבר עתה ריצה למעשה תקופת מאסר משמעותית. כמו כן, לטענתו, אי-התייצבותם של עדי הגנה נבעה מקשיים שאינם תלויים בו ומקורם בכך שחלקם הם תושבי עזה שממתינים לאישורים מהמדינה כדי להשתתף בדיונים. לקראת תום הדיון ביקש המשיב להוסיף מספר מילים, וטען – בשפה האנגלית – כי מנקודת מבטו נגרם לו עוול קשה.

8.

לטענת המשיב, בשלב זה, חרף מאפייניו, יש מקום להזמין תסקיר של שירות המבחן בעניינו, על מנת לבחון שוב את האפשרות של שחרורו לחלופת מעצר במסגרת הטיפולית בקריות, רחוק מן הגבול עם עזה.

9.

לאחר ששקלתי את הדברים ואת הקשיים הכרוכים בכך הגעתי לכלל דעה כי אין מוצא מהארכה נוספת של מעצרו של המשיב. מאפייניו של כתב האישום והחשש הממשי להימלטות הנובע מכך שהמשיב אינו תושב ישראל ונעדר למעשה כל זיקה אליה, אינם מאפשרים, גם לא בעת הזו, את שחרורו לחלופה שיהיה בה כדי לאיין את מסוכנותו הסטטוטורית ואת החשש האמור. אולם, זו הפעם יוארך המעצר בשישים ימים בלבד.

10.

פרק הזמן שבו שוהה המשיב במעצר – שלוש שנים – הוא ארוך מאוד, ובמידה רבה גם חריג (ראו והשוו : בש"פ 1680/17 מדינת ישראל נ' פלוני (24.4.2017)). אף אם האחריות להתמשכות ההליכים רובצת גם לפתחו של המשיב, אין בכך כדי להקל על התחושה הקשה שאדם, שחזקת החפות עומדת לו, מצוי פרק זמן ארוך כל כך מאחורי סורג ובריח. מצופה מכל הנוגעים בדבר, ובכלל זה גם מן ההגנה, לעשות את מרב המאמצים להביא לסיומו של ההליך בהקדם. ככל שהתגלו קשיים בהגעת עדים הדרושים למשיב מעזה, חזקה על רשויות המדינה שיעשו את כל הדרוש, במסגרת הדין והנהלים, לסייע בעניין. כמו כן, ומבלי לגרוע ממאמציו של בית המשפט המחוזי לקבוע מועדי הוכחות בתיק זה עד כה, יש לנסות ולעשות מאמץ נוסף בכיוון זה.

11.

סוף דבר:

אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב מיום 4.7.2019 בשישים ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 12074-08-16 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.