פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4345/15
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
מרואן אבו אלוולאיה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל אביב-יפו בעמ"י 47645-06-15 שניתנה ביום 22.6.2015 על ידי כבוד
השופטת ד' שריזלי
בשם המבקש:
עו"ד רדא ענבוסי
החלטה
1.
לפניי בקשה ליתן רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ד' שריזלי ) בעמ"י 47645-06-15 מהיום, 22.6.2015, במסגרתה נדחה עררו של המבקש על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו במ"י 42388-06-15.
2.
היום הוגשה לבית משפט השלום בקשה להארכת מעצרו של המבקש לאחר שהוגשה הצהרת תובע, לפיה יש מקום להגיש כתב אישום נגד המבקש בגין עבירות רכוש וכן לבקש את מעצרו עד תום ההליכים נגדו. בית משפט השלום קבע כי בהתחשב בטיב העבירות; היעדר עבר פלילי; עילת המעצר; והשלב הדיוני של ההליך – אין מקום להיעתר לבקשת הארכת המעצר וניתן להסתפק בחלופת מעצר הולמת. על כן נקבע, כי המבקש ישוחרר בערובה ובתנאים הבאים: התחייבות עצמית בסך של 3,000 ש"ח; ערבות צד ג' בסך של 2,500 ש"ח; הפקדה במזומן בסך של 3,000 ש"ח; ומעצר בית מוחלט עד ליום 25.6.2015 בשעה 12:00. בית המשפט קבע כי החלטת השחרור תעוכב עד למחר, יום 23.6.2015, בשעה 10:00, זאת מכיוון שהמשיבה מתכוונת להגיש ערר על החלטת השחרור לבית המשפט המחוזי.
1.
המבקש ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי מאחר שהמשיבה הודיעה שבדעתה לערור על החלטת השחרור, משום שנתקבלה הצהרת תובע, לא נפלה שגגה בהחלטת בית משפט השלום שסבר שיש לאפשר את הגשת הערר עד למחר בשעה 10:00. בית המשפט המחוזי קבע כי הן הערר שהגיש המבקש והן הערר שיוגש על ידי המשיבה מחר עד לשעה 9:40, ידונו במקביל בבית המשפט המחוזי, מחר, בשעה 10:00. כן נקבע, כי המבקש יישאר במעצר עד החלטה אחרת.
2.
מכאן בקשת רשות הערר שלפניי, במסגרתה טוען המבקש כי המקרה מעלה שאלה משפטית החורגת מעניינו הפרטני. לשיטתו, אין הצדקה לדחות דיון בערר של חשוד המוחזק במעצר ביממה שלמה רק בשל כוונת המדינה להגיש ערר ביום שלמחרת. לעמדתו, דחיה זו מייתרת את הערר שהוא הגיש. כן טוען המבקש, כי לא מתקיימת בעניינו עילת מעצר כלשהי; כי הוא בחור צעיר; וכי עברו הפלילי נקי לחלוטין. המבקש מציין כי בית המשפט קבע בעבר שעבירות רכוש אינן מקימות עילת מעצר, בעוד שהוא נחשד בביצוע עבירה של גניבת רכב. המבקש מבקש לקבל את בקשתו לערור, ולזמן את הצדדים לדיון דחוף לשם שחרורו המידי.
3.
דין הבקשה להידחות.
הלכה היא כי דיון בנושא מעצר ב"גלגול שלישי" שמור למקרים מיוחדים בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית, החורגת מעניינם של הצדדים להליך. כן מדובר במקרים בהם מתקיימות נסיבות פרטניות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת, כגון פגיעה לא מידתית בזכויות הנאשם או אי מתן משקל ראוי לשלום הציבור לביטחונו (ראו למשל, בש"פ 4900/12 מדינת ישראל נ' פלוני (25.6.2012); בש"פ 2173/11 גמאל אל גניני נ' מדינת ישראל (22.3.2012); בש"פ 5702/11 צופי נ' מדינת ישראל (8.8.2011); בש"פ 2786/11 ג'ריס נ' ג'ריס (17.4.2011)).
4.
בעניינו, אין נסיבותיו של המקרה מצדיקות מתן רשות לערור. הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי סברו, ובצדק, כי לנוכח קיומה של הצהרת התובע הקובעת כי יש מקום להגיש כתב אישום נגד המבקש, ולנוכח הצהרת המשיבה כי היא תגיש ערר מחר, יש להמתין עם שחרורו של המבקש יום נוסף. לא מצאתי כי קביעה זו אינה סבירה באופן חריג עד כדי הצדקת התערבותו של בית משפט זה. בית המשפט המחוזי היה ער לנסיבות המקרה, והגביל את המשיבה בהגשת הערר עד למחר בשעה 9:40, זאת על מנת שהדיון יוכל להתקיים עוד בשעות הבוקר בשעה 10:00.
5.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ה' בתמוז תשע"ה (22.6.2015).
ש ו פ ט