בש"פ 4382/15 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

לפניי ערר, על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אבי ב-יפו (השופטת ד' שריזלי ), בעמ"י 50585-06-15 מיום 23.6.2015, במסגרתה נדחה ערר המבקשים על החלטת בית משפט לנוער בתל אבי ב-יפו במ"י 48725-06-15, לפיה הוארך מעצרם של המבקשים עד ליום 24.6.2015 בשעה 12:00.

הליכי המעצר עד כה

2.

ביום 22.6.2015 נעצרו המבקשים בחשד לביצוע עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו והתפרעות שסופה נזק, וביחס למבקש 2 גם ביצוע עבירה של הפרעה לשוטר.

3.

ביום 23.6.2015 הגישה המשיבה בקשה להארכת מעצרם, ובאותו יום קבע בית המשפט לנוער, בשתי החלטות נפרדות, כי מעיון בתיקי החקירה עולה שקיים חשד סביר נגד כל אחד מהמבקשים לביצוע העבירות המיוחסות להם. כן נקבע, כי המסוכנות שנשקפת מהם לא ניתנת לצמצום בחלופת מעצר, וכי קיימת תשתית ראייתית המבססת חשד סביר בגין העבירות שבוצעו ולכן גם מתקיימת עילת מעצר. על כן, נעתר בית המשפט לבקשת הארכת המעצר באופן חלקי והורה על הארכתו כאמור לעיל.

1.

המבקשים עררו על החלטות אלו, ובאותו יום דחה בית המשפט המחוזי את עררם. בית המשפט ציין כי אין מדובר בחומר חקירה רב, להוציא דו"חות שוטרים וחקירת העוררים עצמם, אך הוא לא מצא כי שגה בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי קבע כי החלטת בית משפט השלום הייתה מדודה, שקולה ומאוזנת.

הערר

2.

עוד באותו יום, הגישו המבקשים בקשת רשות לערור, במסגרתה הם ציינו כי המבקש 1 הנו צעיר, יליד שנת 1984, המנהל אורח חיים נורמטיבי וללא עבר פלילי, והמבקש 2 הוא צעיר, יליד שנת 1983, המנהל אורח חיים נורמטיבי ללא עבר פלילי, נשוי ומגדל עם אשתו ילדה בת שנה וחצי. המבקשים טענו כי לגבי המבקש 1 הוצהר במפורש כי אין פעולות חקירה הדורשות את הימצאותו במעצר, ולגבי המבקש 2 פעולת החקירה שנדרשת היא בדיקת תיעוד האירוע, אשר גם היא אינה מחייבת את הימצאותו במעצר. לעמדתם, לא די בעילת המסוכנות שנקבעה בערכאות הקודמות, קל וחומר כאשר מדובר בשני אנשים נורמטיביים. המבקשים מזכירים כי מדובר באירוע חד פעמי.

דיון והכרעה

3.

דין הבקשה להידחות. יצוין תחילה, כי בשל דחיפות הבקשה, היא נדחתה אתמול על ידי ללא נימוקים, ועתה יובאו הנימוקים בכתב.

4.

הלכה היא כי דיון בנושא מעצר ב"גלגול שלישי" שמור למקרים מיוחדים בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית, החורגת מעניינם של הצדדים להליך. כן מדובר במקרים בהם מתקיימות נסיבות פרטניות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת, כגון פגיעה לא מידתית בזכויות הנאשם או אי מתן משקל ראוי לשלום הציבור לביטחונו (ראו למשל, בש"פ 4900/12 מדינת ישראל נ' פלוני (25.6.2012); בש"פ 2173/11

גמאל אל גניני נ' מדינת ישראל (22.3.2012); בש"פ 5702/11 צופי נ' מדינת ישראל (8.8.2011); בש"פ 2786/11 ג'ריס נ' ג'ריס (17.4.2011)).

5.

בעניינו, לא מצאתי כי נסיבות המקרה מצדיקות מתן רשות לערור. עניינם של המבקשים נדון בפני בית המשפט לנוער ובית המשפט המחוזי, אשר עיינו בחומרי החקירה וסברו כי הם מגלים מסוכנות הנשקפת מן המבקשים. דומני כי שתי הערכאות היו ערות לנסיבותיהם האישיות של המבקשים, היותם צעירים ונעדרי עבר פלילי, ועם זאת, הן התרשמו כי קיים חשד סביר כי המבקשים ביצעו את המיוחס להם, ועל כן היה מקום להאריך את מעצרם לשם צורכי חקירה. יצוין כי בית משפט השלום קיבל את בקשת המשיבה להאריך את המעצר אך באופן חלקי, והגביל אותה בענייני החקירה עד להיום, 24.6.2015, בשעה 12:00. סבורני כי החלטת בית המשפט המחוזי שלא להתערב בקביעה זו היא סבירה.

6.

סוף דבר, הבקשה נדחית.