בש"פ 4396-23 בש"פ 4396-23

1.לפניי בקשת רשות לערור "בגלגול שלישי" לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט א' סלע), אשר ניתנה ביום 1.6.2023 בעמ"ת 78536-05-23, במסגרתה חזר בו המבקש מעררו על החלטת בית משפט השלום ירושלים (השופט ח' פס) אשר ניתנה ביום 23.4.2023 במ"ת 24532-04-23.

2.העורר חזר בו מהערר שהגיש וטען בסופו של דבר רק לשינוי תנאי השחרור בעניינו. בית המשפט המחוזי הרחיב את שעות האוורור בהן יוכל המבקש לצאת מביתו בפיקוח אביו – כך שיוכל לצאת מביתו בין השעות 08:00 ל-20:00, וזאת חלף חלון ההתאווררות, בין השעות 09:00 ל-12:00, אשר קבע בית משפט השלום.

3.המבקש מבקש כעת כי אתקן את החלטתו של בית המשפט המחוזי ואבטל את כל תנאי השחרור שנקבעו בה.

4.הבקשה אינה מצדיקה דיון בערר על תנאי שחרור ממעצר עד תום ההליכים "בגלגול שלישי". טענות המבקש נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעלות כל שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינו הפרטני של המבקש ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערר "בגלגול שלישי". כמו כן, מכלול הנסיבות מצביע על כך שלא נגרם למבקש שום עיוות דין (ראו: בש"פ 5721/12 בביקר נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (14.8.2012); בש"פ 2786/11 ג'ריס נ' ג'ריס (17.4.2011); בש"פ 5702/11 צופי נ' מדינת ישראל (8.8.2011); בש"פ 2173/12 אלגניני נ' מדינת ישראל (22.3.2012); בש"פ 4900/12 מדינת ישראל נ' פלוני (25.6.2012); בש"פ 4855/12 נגר נ' מדינת ישראל (18.7.2012)). החלטות הערכאות דלמטה מבוססות על שיקולים נכונים, ובכללם החשש מפני המסוכנות אשר נשקפת מהמבקש; ובשיקולים אלה לא מצאתי מקום להתערב.

5.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי.