בש"פ 4452/12 פלוני נ. מדינת ישראל

העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטתו של כב' השופט ריבלין בבש"פ 7379/11 ואיני רואה לחזור עליהן.

ביום 15.9.11 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים בגין עבירות מין המיוחסות לעורר בכתב האישום.

ביום 9.11.11 ניתנה החלטתו של בית המשפט העליון (כבוד השופט ריבלין בהחלטה הנ"ל), לפיה הורה על שחרורו של העורר לחלופת מעצר בית מלא.

ביום 2.1.12 דחה בית המשפט המחוזי בקשתו של המבקש לצאת להתאווררות כשעתיים מידי יום.

ביום 9.2.12 ניתנה החלטתו של בית המשפט העליון (כבוד השופט פוגלמן בבש"פ 1101/12) שדחתה את הערר על החלטה זו.

ביום 29.3.12 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי, לפיה יש להכין תסקיר מעצר עדכני בעניינו של העורר.

ביום 21.5.12 התיר בית המשפט המחוזי לעורר לצאת להתאווררות פעמיים בשבוע שעתיים כל פעם (בית המשפט המחוזי אישרר החלטתו זו ביום 24.5.12).

אציין, כי בענינו של העורר ניתנו 5 תסקירים על ידי שירות המבחן בתאריכים: 24.7.11; 17.8.11; 6.9.11; 14.9.11

ו- 17.4.12.

ככל שעלה בידי לרדת לסוף דעתו של העורר, אשר מייצג את עצמו, הוא מלין על מסקנותיו של שירות המבחן, כגון המסקנה לפיה העורר הוא מניפולטיבי. סעיף 191 א (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, מאפשר לבעל דין להציג שאלות לעורך התסקיר לשם הבהרה לגבי עובדות שבתסקיר. אכן, ענייננו במקרה דנן בתסקיר מעצר ולא בתסקיר לעניין עונש אך הדברים יפים גם לעניין תסקיר מעצר. אין בית משפט מתיר לחקור את עורכי התסקירים בשירות המבחן אודות התסקיר, ומכל מקום, הלכה פסוקה לענייננו כי תסקיר שירות המבחן הוא בגדר המלצה והפוסק האחרון הוא בית המשפט.

לאור האמור לעיל ומשניתנו בעניינו של העורר מספר תסקירים איני רואה לקבל את הערר. לא למותר לציין כי העורר לא הצביע על עובדות שיש בהן כדי להצדיק דיון חוזר, לא ב בית המשפט המחוזי ולא בערכאת הערעור. ברי,

כי חלוף הזמן כשלעצמו יכול להוות שיקול לצורך עיון חוזר אך דומני כי העורר מיצה זאת אך לאחרונה.