פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4537/18
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המבקש:
אברהם קל-לי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה להעברת מקום דיון
המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשה להעברת מקום הדיון בתיק משטרה מספר 90512142655 ובתיק משטרה מספר 90512142390 מבית משפט השלום לתעבורה באשדוד לבית משפט השלום לתעבורה בקריית ביאליק.
מאחר שבית משפט כזה אינו קיים, אדון בבקשה בהנחה שנתבקשה העברת הדיון בתיק לבית משפט השלום לתעבורה בחיפה.
2.
למבקש מיוחסות עבירות לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, והוא הוזמן להתייצב לדיון בבית משפט השלום לתעבורה באשדוד ביום 19.11.2017.
3.
המבקש הבהיר בבקשתו לבית משפט זה כי הוא כופר במיוחס לו, וזאת מאחר שלטענתו, הרכב שבאמצעותו בוצעו העבירות אינו בבעלותו, ונושא לוחית רישוי מזויפת שמספרה זהה למספר רכבו. בגין הזיוף הנטען הגיש המבקש ביום 28.5.2018 תלונה במשטרת ישראל, וכן פנה למרכז הקנסות לביטול דו"חות התנועה.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
ככלל, בית משפט זה לא יעתר
לבקשות להעברת מקום דיון בתיקי תעבורה מקום שבו המשטרה תידרש להביא ראיות להוכחת העבירה בבית המשפט הנעבר. זאת מפאת ההכבדה על משאבי הציבור הכרוכה בנסיעת אנשי משטרה מהמקום הרגיל שבו הם משרתים לבית משפט במקום אחר. על כן, בתיקים כגון אלה, מרכז הכובד הוא במקום ביצוע העבירה, ורק בנסיבות מיוחדות וחריגות תהיה הצדקה להיענות לבקשה להעברת דיון (ראו, למשל, בש"פ 2141/17 שמלוב נ' מדינת ישראל (9.3.2017); בש "פ 7489/16 דהאן נ' מדינת ישראל (26.9.2016)).
טענת הזיוף מהווה, כאמור, כפירה בעובדות כתב האישום. בנסיבות העניין, ומשהטענה טרם התבררה כל צרכה, לא שוכנעתי הבקשה דנן מגלה נסיבות חריגות אשר מצדיקות את העברת מקום הדיון.
5.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ל' בסיון
התשע"ח
(13.6.2018).
ש ו פ ט