בש"פ 4555/09 מדינת ישראל נ. פלוני

לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב בפעם השישית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996, בששים ימים החל מיום 30.5.2009 או עד למתן גזר הדין בת.פ.ח. 1157/07 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטים ב' אזולאי, נ' זלצ'ובר וצ' צפת ), לפי המוקדם מביניהם.

העובדות

1.

ביום 15.10.2007 הוגש כנגד המשיב כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ת.פ.ח. 1157/07). ביום 16.3.2008 תוקן כתב האישום וביום 3.9.08 ניתנה הכרעת הדין, במסגרתה הורשע המשיב במרבית העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן.

2.

במסגרת הכרעת הדין נקבע כי המשיב, אשר הציג את עצמו כמי שעוסק בפיתוח התודעה, מרפא ועוזר בבעיות "מאגיה וקארמה", הכיר בחודש מרץ 2007 את ל.פ. ואת בתה, קטינה ילידת 1990 (להלן – המתלוננת ). על רקע זה, ביצע המשיב במתלוננת מעשים מיניים במספר הזדמנויות, החל מחודש מרץ 2007 ועד לחודש אוגוסט 2007. בגין מעשים אלו, הורשע המשיב בחמש עבירות של מעשים מגונים לפי סעיף 348(ד) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין ), עבירות של מעשים מגונים לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין ועבירה של אינוס לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין. המשיב זוכה מחמת הספק מעבירה של ניסיון לאינוס. עוד הורשע המשיב בביצוע עבירה של הטרדת עד לפי סעיף 249 לחוק העונשין ושתי עבירות של הדחה בעדות לפי סעיף 246(א) לחוק העונשין, בגין יצירת קשר טלפוני עם המתלוננת במספר הזדמנויות, בהן הטריד אותה והשאיר לה הודעות קוליות במסגרתן ניסה להניאה מלמסור עדות כנגדו.

הליכי המעצר

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. לאחר דחייה שהתבקשה על ידי בא כוח המשיב, לשם הסדרת ייצוגו ולימוד החומר, נערך דיון בבקשה ביום 22.10.07 ולאחר מכן ניתנה לבא כוח המשיב ארכה להצגת חלופת מעצר, עד ליום 29.10.07. באותו המועד נחקרו הערבים המוצעים וביום 6.11.07 הורה בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא, השופט נ' הנדל) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

4.

ערר שהגיש המשיב לבית משפט זה על ההחלטה לעוצרו נדחה ביום 15.11.2007 (בש"פ 9505/07, כבוד השופט ס' ג'ובראן). בהמשך, הוארך מעצרו של המשיב חמש פעמים, בהסכמת באי כוחו, כאשר ההארכה האחרונה הסתיימה ביום 29.5.2009.

מהלך הדיונים בתיק העיקרי

5.

ביום 3.9.08 הורשע המשיב, כאמור, בביצוע עבירות של אינוס, מספר עבירות של מעשים מגונים, עבירה של הטרדת עד ושתי עבירות של הדחה בעדות וזוכה מעבירה של ניסיון לאינוס.

מועד לשמיעת טיעוני הצדדים לעונש נקבע מלכתחילה ליום 4.11.08 אולם נדחה מספר פעמים לצורך הכנת תסקיר והערכת מסוכנות בעניינו של המשיב ולבסוף נקבע ליום 6.5.2009. הדיון שנקבע למועד זה נדחה לבקשתו של שירות המבחן, מאחר שלא עלה בידו לסיים את הכנת התסקיר, ונקבע ליום 25.5.09.

6.

בדיון שהתקיים יום 25.5.09 ביקש בא כוח המשיב להשתחרר מן הייצוג לבקשתו של המשיב, ובית המשפט המחוזי קבע דיון בבקשה ושמיעת טיעונים לעונש ליום 15.6.2009.

נימוקי הבקשה

7.

לטענת המבקשת – באמצעות באת כוחה, עו"ד עדי מנחם – המשיב הורשע ביום 3.9.08 בעבירות חמורות וחזקת החפות אינה עומדת לו עוד.

8.

לטענתה, מסוכנותו הרבה של המשיב נלמדת מחומרת המעשים שבהם הורשע ומנסיבות ביצועם. המשיב ניצל את האמון שניתן בו כמטפל, על ידי המתלוננת ואמה, והפר אותו בצורה גסה, כדי לבצע מעשים מגונים במתלוננת. לטענתה, לאחר שהתפתח קשר רומנטי בין האם למשיב, אנס המשיב את המתלוננת, והיא בת 16 שנים בלבד.

9.

המבקשת מציינת כי הדיון קבוע לשמיעת טיעוני הצדדים לעונש ליום 15.6.2009, ויש לקוות כי במועד זה תושלם שמיעת הטיעונים לעונש וגזר הדין יינתן במהלך תקופת ההארכה המבוקשת.

10.

לפיכך, עותרת המבקשת להארכת המעצר ב-60 יום, כאמור לעיל.

טענות המשיב

11.

ראשית יאמר כי ביום 23.4.2009 הורה המשיב על פיטוריו של בא כוחו, במכתב שמסר לו והוגש לעיוני במהלך הדיון שהתקיים לפניי. בית המשפט המחוזי טרם הכריע בבקשת בא כוח המשיב להשתחרר מן הייצוג והיא צפויה להידון במהלך הדיון שנקבע ליום 15.6.009. נכון למועד זה, מיוצג המשיב על ידי עו"ד שחדה אבן-ברי, והוא שיצגו במסגרת הדיון לפניי.

12.

לטענת המשיב הוא אכן הורשע ביום 3.9.2008 אך מאז לא התקיימו דיונים כלשהם בעניינו כאשר ישיבת הטיעונים לעונש נקבעה ליום 15.6.2009. לטענתו, הוא מצוי במעצר במשך 20 חודשים ועצם העובדה כי הורשע בדין אין משמעה כי הוא אינו זכאי שדינו ייגזר בתוך זמן סביר. בא כוח המשיב ציין כי הסכים להארכת המעצר עד לדיון הקבוע ליום 15.6.2009 ועד שיתאפשר למשיב להחליף את סניגורו, אך בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה.

13.

לאור האמור לעיל, מבקש המשיב לדחות את הבקשה ולשחררו מן המעצר. לחילופין, מבקש המשיב כי בית משפט זה יקבע כי לא תיתכן ישיבה כה ממושכת במעצר, בפרט לאחר הכרעת הדין, מבלי שיסתיימו ההליכים בעניינו.

דיון והכרעה

14.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ושמעתי את טענות הצדדים במסגרת הדיון שהתקיים לפניי, החלטתי להיעתר לבקשה ולהאריך את מעצרו של המשיב בששים ימים החל מיום 30.5.2009 או עד למתן גזר הדין בת.פ.ח. 1157/07 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם מביניהם.

15.

משהורשע המשיב בדין ונמצא אשם, אין הוא נהנה עוד מחזקת החפות [ראו למשל: בש"פ 10227/07 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסמה, 31.12.2007)]. עבירות המין החמורות שבהן הורשע המשיב ונסיבות ביצוען, כלפי קטינה שהיא בתה של אישה שעמה ניהל מערכת יחסים רומנטית, מלמדות על המסוכנות הנשקפת ממנו. לא בכדי הוארך מעצרו מפעם לפעם, בהסכמתו של המשיב.

16.

על אף האמור לעיל, סבורני כי יש ממש בטענת המשיב לפיה אין מקום להמתין משך תקופה כה ממושכת, למעלה מתשעה חודשים לאחר שהוכרע דינו, עד לשמיעת הטיעונים לעונש. מצב דברים זה הינו בלתי סביר בעליל ויש לעשות כל שניתן כדי למנוע הישנותם של מקרים מסוג זה. יחד עם זאת, סבורני כי בנסיבות העניין יש להיעתר לבקשה, נוכח העבירות שבהן הורשע המשיב, נוכח העובדה כי הטיעונים לעונש צפויים להישמע בעוד כשבוע ימים ומתוך תקווה ואף הנחה כי גזר הדין ינתן במהלכה של תקופת ההארכה המבוקשת.

17.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך כאמור בסעיף 14 לעיל.