בש"פ 10227/07 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

לפני בקשת להארכת מעצר שנייה של המשיב לתקופה של 90 יום החל מיום 6.12.07, או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 7078/06 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם. לקראת הדיון שהתקיים בתאריך 6.12.07 הוסכם – על דעת המשיב – כי מעצרו יוארך עד להחלטה אחרת בהליך זה.

2.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום שייחס לו עבירות אינוס, מעשי סדום,

איומים, היזק בזדון, תקיפה בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלות של ממש בנסיבות מחמירות כנגד בני משפחתו.

3.

בד בבד עם הגשת כתב אישום הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים ובקשתה זו נענתה.

4.

משלא הסתיים משפטו של המשיב בחלוף תשעת החודשים בהם שהה במעצר, הגישה המבקשת בקשה בפני בית משפט זה להארכת מעצרו ב-90 ימים נוספים. חברי, השופט י' אלון, נענה לבקשה והורה ביום 5.9.07 על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, החל מיום 7.9.07, או עד למתן פסק דין בבית המשפט המחוזי.

5.

ביום 27.11.07 ניתנה הכרעת דין על פיה זוכה המשיב מעבירות האינוס ומעשי הסדום, אולם הורשע בביצוע עבירות איומים, והיזק בזדון וכן בתקיפה בנסיבות מחמירות כלפי ילדיו הקטינים וחסרי הישע, ובתקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות כלפי אשתו.

6.

כאמור המשיבה חוזרת ומבקשת להאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים, או עד שיינתן גזר הדין בערעור לפי המוקדם, זאת מכח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (ראו: בש"פ 433/98 מדינת ישראל נ' איבדיוב , פ"ד נב(1), 592).

לטענת המבקשת, מעשי האלימות והאיומים אותם ביצע המשיב כלפי בני משפחתו מעידים על מסוכנתו כלפי הציבור וכלפי בני משפחתו, בפרט עתה משהורשע בדין. לטענתה המשיב התנהג באובססיביות כלפי אשתו ויש חשש שהוא יחזור ויכה אותה. כן מציינת העותרת את העובדה כי משפטו של המשיב מצוי על סף סיום וכי תסקיר קודם שהוגש בעניינו לא המליץ על חלופת מעצר.

7.

לטענת המשיב לאור הקביעות שבהכרעת הדין אין מדובר בהתנהגות אובססיבית

של המשיב כנגד אשתו ולא ניתן לומר כי האלימות והאיומים בהם הורשע המשיב נעשו כחלק מתופעה כללית ושכיחה מצידו. לטענת המשיב הפרדה בין המשיב לאשתו מונעת את המסוכנות של המשיב, באם זו קיימת בכלל. בעניין ההפרדה מדגישה באת כוח המשיב את העובדה שהמשיב מתכוון להעניק גט לאשתו ומשאין זוגיות – אין מסוכנות לשיטתה. יתר על כן היא גורסת כי מהעבירות הקשות שיוחסו לו (מעשי סדום, אינוס) הוא זוכה. באשר לתסקיר, לטענתה אין להעניק לו משקל רב באשר זה ניתן בעבר על סמך עובדות לא נכונות ומשניתנה הכרעת הדין אנו נמצאים במציאות אחרת. לאור זאת מציע המשיב כחלופה מעצר ראויה את ישיבת מאור מיכאל ושמחה, הנמצאת ביישוב חשמונאים. המשיב מתחייב לגור שם תחת השגחה מלאה של אנשי הישיבה.

8.

לאחר שקראתי הבקשה ושמעתי טיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת המדינה – להתקבל.

9.

בנסיבות העניין אין מקום להורות על חלופת מעצר. משהורשע המשיב בדין – אין המשיב נהנה עוד מחזקת החפות. אדרבה, המשיב הורשע בעבירות אלימות כלפי אשתו וילדיו חסרי הישע. עבירות אלו כשלעצמן מקימות חזקת מסוכנות מכוח סעיף 21 (א)(1)(ג)(5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו -1996.

בית משפט זה עמד לא פעם על המסוכנות המיוחדת והמאפיינים המיוחדים של עבירות אלימות במשפחה. בית המשפט קבע כי ככלל אין בחלופת מעצר כדי לאיין את המסוכנות של החשודים בעבירות אלימות במשפחה. ראו: בש"פ 8171/06 עבדלימוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 7626/06 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם). קל וחומר כך כשמדובר במי שהורשע בדין ובמי שגזר דינו צפוי להינתן בימים הקרובים.

10.

העולה מן המקובץ מלמד כי יש להיענות לבקשה. הריני מורה איפוא על הארכת מעצר המשיב כמבוקש בתשעים יום החל מיום 6.12.07, או עד למתן גזר הדין בתפ"ח 7078/06 הנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.