בש"פ 4570/15 מדינת ישראל נ. יורי ליסיאק

1.

בקשה להארכת מעצר ראשונה, בתשעים ימים, לפי סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) , התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים או החוק ), החל מיום 13.7.2015 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 19135-10-14, לפי המוקדם.

האישום והליכי המעצר

2.

ביום 13.10.2014 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום המייחס למשיב עבירות רצח ושיבוש מהלכי משפט . לפי המפורט בכתב האישום, יחסיו של המשיב עם ידידו ויקטור מיקולסקי (להלן: המנוח ) התערערו משום שהמנוח חשד שהמשיב התלונן עליו במשטרה. על רקע זה החליט המשיב להמית את המנוח. ביום 20.9.2014 שלח המשיב אל המנוח שלושה מסרונים מאיימים, ולמחרת אף שלח ממכשיר טלפון נייד אחר שברשותו אל מכשירו שלו, מסרון הנחזה להיות מסרון מאת המנוח, המאיים עליו שבכוונת המנוח להגיע לדירה ולשחוט את המשיב ובני משפחתו. המשיב הציג לאמו את המסרון הכוזב וזו התקשרה למשטרה ומסרה כי המנוח מאיים לפגוע בה ובבני משפחתה. המשיב אף גרם לדליפת גז בדירה על מנת להותיר את הדלת פתוחה ולאפשר למנוח להיכנס אליה באופן חופשי. כשהגיע המנוח, התפתח דין ודברים קולני בינו לבין המשיב. אמו של המשיב דרשה מהמנוח לעזוב את הדירה והמנוח, בתגובה, תקף אותה וגרם לה חבלה בידה הימנית. בשלב זה גרר המשיב את המנוח הרחק מאמו ונעץ את הסכין בלבו של המנוח, במותן ובירך. המנוח ברח לדירה סמוכה שם התמוטט, והמשיב החל לנקות את כתמי הדם שהותיר אחריו המנוח במטרה להשמיד את הראיות.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בא-כוח המשיב לא כפר בביצוע המעשים אך טען להגנה עצמית. בית המשפט קבע, כי השאלה אם מדובר ברצח, הריגה או הגנה עצמית, תידון על-ידי המותב בתיק העיקרי. בתסקיר המעצר העריך שירות המבחן כי ישנו סיכון גבוה למעורבות המשיב באירועים אלימים חמורים. לאחר שהמפקחים המוצעים לחלופת מעצר לא יצרו קשר עם שירות המבחן נענה בית המשפט לבקשת הסניגור והורה לשירות המבחן להגיש תסקיר משלים, ואולם משהובהר בהמשך כי המפקחים המוצעים הם עדי תביעה המפלילים את המשיב, הסכים המשיב למעצרו, ובית המשפט הורה ביום 26.2.2015 על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

4.

כתב האישום הוקרא למשיב ביום 29.10.2014, והדיון נדחה ליום 20.11.2014 לצורך מתן מענה לאישום. דיון זה נדחה מספר פעמים לבקשת הסניגור, בין היתר לצורך העברת חומר החקירה, ובהמשך לצורך לימוד החומר והגשת תשובה מפורטת לכתב האישום, וכן מחמת קיום דיון הוכחות בתיק אחר. לבסוף הוגשה תשובת המשיב לאישום ביום 26.3.2015, והמשפט החל להתנהל.

עיקרי טענות הצדדים

5.

המבקשת טוענת, כי מסוכנותו המופלגת של המשיב נלמדת מחומרת העבירות המיוחסות לו ומנסיבות ביצוען. המשיב ביצע רצח בכוונה תחילה בסכין מטבח נוכח ריב סתמי עם המנוח, תוך משלוח מסרון שקרי שנועד ליצור מצג שווא כאילו המנוח תכנן לרצוח את המשיב. אף שירות המבחן התרשם כי רמת הסיכון הנשקפת מן המשיב להתנהגות אלימה היא גבוהה. בנוסף, למשיב הרשעה קודמת בעבירת תקיפה כדי לגנוב משנת 2011.

אשר להתקדמות המשפט, ציינה באת כוח המדינה כי עד כה התקיימו ארבעה דיוני הוכחות בהם נשמעו 7 עדי תביעה, מתוך 9 עדי התביעה אשר המשיב הודיע כי בכוונתו לחקור אותם. בית המשפט קבע ארבעה מועדים נוספים להמשך שמיעת ההוכחות, כולם בחודש יולי 2015, ולהערכת התביעה יש סיכוי סביר כי בדיונים אלה יושלם שלב ההוכחות בתיק.

6.

מנגד, טען בא כוח המשיב, כי יש סיכוי טוב שבסיום המשפט ייקבע כי מדובר היה במצב של הגנה עצמית, או למצער - שמדובר בעבירת הריגה. עוד טען, כי להערכתו המשפט לא יסתיים בשבועות הקרובים, מאחר ויש כל הזמן עיכובים ותקלות מצד התביעה, לרבות בהעברת חומרי חקירה והוספת עדי תביעה. כן נטען, כי שירות המבחן לא נכנס לעובי הקורה בתסקיר שהגיש, והמפקחים שנפסלו בהיותם עדי תביעה השלימו בינתיים את עדותם.

הכרעה

7.

ראשית יש להבהיר, כי בהליך הארכת מעצר לפי סעיף 62 ל חוק המעצרים אין מקום לטענות בדבר כרסום בראיות התביעה. ככל שסבור המשיב כי חל שינוי מהותי בראיות התביעה ששימשו בסיס להחלטת המעצר, פתוחה בפניו הדרך להגיש לבית משפט קמא בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק.

8.

במסגרת הליך לפי סעיף 62

ל חוק על בית המשפט לבחון את קצב התקדמות ההליך וניהולו התקין ולאזן בין זכויות הנאשם לבין האינטרסים הציבוריים שביסוד החלטת המעצר.

9.

המשיב בענייננו מואשם בעבירה של רצח, לצד עבירה של שיבוש מהלכי משפט. חומרת העבירות המיוחסות למשיב, כמו גם נסיבות ביצוען, מצביעות על מסוכנות גבוהה. זו הייתה גם הערכת שירות המבחן.

10.

לכך יש להוסיף כי מדובר בבקשה ראשונה להארכת מעצר, וכעולה מהאמור לעיל, יש סיכוי סביר שהמשפט יסתיים בתוך זמן סביר, אף אם ההערכה של התביעה היא על הצד האופטימי. לפיכך באיזון שבין זכויות הנאשם לאינטרס הציבורי, הכף נוטה בבירור לכיוון הארכת מעצרו של המשיב.

11.

אשר על כן אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום, החל מיום 13.7.2015 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 19135-10-14, לפי המוקדם.