בש"פ 4589/15 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

בקשה להארכת מעצר ראשונה של המשיבים 2 ו-3 , לפי סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) ובהתאם לסעיפים 10יב ו-10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, ב-45 ימים החל מיום 12.7.2015 או עד למתן פסק דין בת"פ 21566-01-15, הנדון בבית המשפט לנוער בראשון לציון.

ביום 2.7.2015 ניתנה הכרעת דין בעניינו של המשיב 1, והבקשה בעניינו התייתרה. משיבים 3-2 יקראו להלן: המשיבים .

רקע והליכים

2.

ביום 12.1.2015 הוגשו נגד המשיבים כתב אישום, המייחס להם עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, לפי סעיפים 335 ו-334(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

לפי כתב האישום, המשיבים הם חבריו של המשיב 1, אשר בינו לבין המתלונן היכרות מוקדמת. ביום 4.1.2015 בלילה שתו המשיבים לשוכרה, יחד עם המשיב 1 ועם אחר לא ידוע, ובהמשך פגשו במתלונן ברחוב. המתלונן והמשיב 1 ברכו זה את זה לשלום, אך המשיב 1 כעס על המתלונן משום שלדבריו הלה דיבר אליו "לא יפה" בעבר, ואז החלו המשיבים והאחרים להכות את המתלונן באגרופים ובבעיטות בכל חלקי גופו. הם גרמו לו ליפול לקרקע מספר פעמים ובעודו שרוע על הקרקע דרכו על ראשו, ואז הקימוהו שוב על רגליו וחוזר חלילה. בהמשך הטיחו את ראשו בכלי רכב שחנה בסמוך, ואף דחפו אותו לכביש באופן שסיכן את חייו. לאחר שלא עלה בידם של המשיבים וחבריהם למשוך את המתלונן לסמטה צדדית, המשיכו להכות אותו, ובהמשך ניפץ מי מהם בקבוק בירה על ראשו. לבסוף הצליח המתלונן לברוח מהחבורה, כאשר מישהו מהם ממשיך לרדוף אחריו, עד אשר פגש בעוברי אורח. כתוצאה מהמעשים המתוארים נגרמו למתלונן המטומות וחבלות בפניו וכן חתך בראשו.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיבים עד לתום ההליכים נגדם. בבקשה נטען כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיבים בעבירות שיוחסו להם. כמו כן, המבקשת ציינה כי כתב האישום מגולל מסכת אלימות אכזרית, בה נקטו המשיבים כשהיו שתויים וללא סיבה של ממש. עוד צוין כי חרף גילם הצעיר למשיבים עבר פלילי מכביד: המשיב 2 הורשע בביצוע עבירות של מעשה סדום בקטין והפרת הוראה חוקית ונידון בין היתר לעונש של 18 חודשים במעון נעול, והמשיב 3 הורשע בביצוע 23 עבירות שונות, בהן עבירות אלימות ואיומים, והוא אף ביצע את העבירות המיוחסות לו בתיק דנן בזמן שריצה עונש של מאסר בעבודות שירות בגין תיק קודם בו הורשע.

בו ביום התקיים דיון בבקשת המעצר. המשיבים הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ובהיותם קטינים, הורה בית המשפט על הגשת תסקיר שירות המבחן בעניינם.

4.

ביום 25.1.2015 התקיים דיון ההמשך. בית המשפט הורה על מעצר המשיב 1

עד תום ההליכים נגדו, בהסכמת באת כוחו. באשר למשיב 2 כתב שירות המבחן בתסקירו כי לנער רקע תפקודי לקוי ומערכת משפחתית לא יציבה. שירות המבחן העריך כי במצבו קיימים מספר גורמי סיכון, ובהם הרקע המשפחתי, בעיות תפקודיות רבות לאורך השנים, התנהגות אלימה ובעלת גוון מיני, חומרת העבירות המיוחסות לו, שתיית אלכוהול והיעדר רשת תמיכה. שירות המבחן המליץ על דחייה בת שבוע לבחינת האפשרות לשילובו במעון לטיפול בהתמכרויות "מלכישוע", ובית המשפט הורה על קבלת תסקיר משלים כאמור.

לגבי המשיב 3 ציין שירות המבחן גורמי סיכון רבים, ובהם תפקודו הלקוי במסגרות חוץ ביתיות ועברו הפלילי המכביד. כיוון שהמשיב נעצר במסגרת תיק זה בעודו מרצה עונש מאסר בדרך של עבירות שירות, לא היה באפשרות שירות המבחן לבחון חלופת מעצר עבורו. למרות זאת, לבקשת בא-כוחו בית המשפט הורה על הגשת תסקיר משלים גם בעניינו.

5.

ביום 3.2.2015 נדון התסקיר המשלים אודות המשיב 3, ששב וקבע כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות חלופת מעצר, בין היתר משום שהוא לא השכיל לנצל את ההזדמנויות הטיפוליות הרבות שניתנו לו בעבר. בעקבות זאת הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב 3 עד תום ההליכים נגדו.

ובאשר למשיב 2, צוין בתסקיר משלים שהוגש לבית המשפט כי לא ניתן יהיה לקלוט את המשיב ב"מלכישוע". בהתחשב בהזדמנויות הטיפוליות שניתנו לו בעבר, וההערכה כי הוא מצוי בסיכון ממשי להמשך התנהגות פורעת חוק, לא המליץ שירות המבחן על שחרורו. הודגש, כי גורמי הטיפול מודאגים מרמת הסיכון הגבוהה הנשקפת ממנו בתחום ההתנהגות המינית. לבקשת בא-כוחו של המשיב 2 הורה בית המשפט לשירות המבחן לערוך תסקיר מסכם אשר יבחן אפשרויות אחרות לטיפול. ביום 16.2.2015 התקבל תסקיר מסכם שכלל אפשרות להפנות את המשיב למעון "רטורנו". בית המשפט ציין כי נעשו מאמצים רבים לשלב את המשיב בטיפול, והורה על הגשת תסקיר מסכם נוסף. ביום 3.3.2015 ניתן התסקיר המסכם האחרון, אשר לא המליץ לשחרר את המשיב 2 לחלופת מעצר שהוצעה כיוון שבשל סירובו לעבור טיפול לא ניתן להעריך את מידת מסוכנותו לנערים ולנערות האחרים במעון. נוכח האמור בתסקיר הסכים בא-כוחו למעצרו עד תום ההליכים, ובית המשפט הורה על מעצר כאמור.

6.

ביום 12.1.2015 התקיימה הקראת כתב האישום, ובאי-כוח המשיבים ביקשו דחייה למענה. ולאחר מספר דחיות נוספות, כפרו המשיבים ביום 15.3.2015 בעבירות המיוחסות להם. המשך דיוני ההוכחות התקיים במאוחד בעניינם של המשיבים ובעניין המשיב 1, בימים 29.3.2015, 13.4.2015 ו-21.5.2015. פרשת התביעה בעניינם של המשיבים הסתיימה ביום 31.5.2015. במהלך דיון זה דחה בית המשפט טענת "אין להשיב לאשמה" שהעלו באי-כוח המשיבים. דיון נוסף נקבע ליום 13.7.2015לשמיעת פרשת ההגנה ולסיכומים.

7.

בבקשה להארכת המעצר טוענת המבקשת כי מסוכנות המשיבים נלמדת מחומרת המעשים המיוחסים להם ונסיבות ביצועם. כן נטען, כי בשל גילם הצעיר בחן בית המשפט, בסיוע שירות המבחן, כל חלופה אפשרית לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר, אולם בשל עברם הפלילי המכביד והממצאים הבעייתיים שהועלו בתסקירים לא נמצאה חלופה שיהיה בה כדי לקיים את מטרות המעצר. לבסוף מציינת המבקשת כי ההליך העיקרי בעניין המשיבים מתקדם בקצב טוב, פרשת ההגנה והסיכומים קבועים ל-13.7.2015 ונסיבות אלה מצדיקות גם הן את המשך המעצר עד לסיום ההליכים. בטיעון בעל-פה חזרה באת כוח המדינה על נימוקיה אלה.

מנגד, עמדו באי כוח המשיבים על כך שלא היו עיכובים מצד ההגנה בניהול התיק, וכי יש לשקול כעת את שחרורם מאחר ומדובר בקטינים שהמחוקק קצב את תקופת מעצרם באופן מחמיר יותר. כן נטען כי המתלונן בעדותו לא קשר את המשיבים לאירוע, והוכרז כעד עוין.

דיון והכרעה

8.

יש להקדים ולומר כי במסגרת דיון בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, אין מקום להתייחס לטענות באשר לעוצמת הראיות או באשר לכרסום שחל בהן. לענין זה פתוחה הדרך בפני המשיבים, ככל שימצאו לנכון, לנקוט בהליך של עיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק בפני בית משפט קמא (בש"פ 38/15 מדינת ישראל נ' פלוני (11.1.2015); בש"פ

4488/15 מדינת ישראל נ' איתן חייא

(2.7.2015);

בש"פ

4570/15 מדינת ישראל נ' ליסיאק (6.7.2015)) .

9.

במסגרת הליך לפי סעיף 62

ל חוק על בית המשפט לבחון את קצב התקדמות ההליך וניהולו התקין ולאזן בין זכויות הנאשם לבין האינטרסים הציבוריים שביסוד החלטת המעצר.

10.

המשיבים בענייננו מואשמים במסכת של אלימות קשה ואכזרית, ללא כל עילה נראית לעין. למשיבים גם עבר פלילי מכביד. העבירות, נסיבות ביצוען והעבר הפלילי של המשיבים מצביעים על מסוכנותם. למרות זאת, כמפורט לעיל, נעשו על ידי בית משפט קמא ושירות המבחן ניסיונות רבים לבחון חלופות מעצר עבורם, ללא הועיל.

11.

מאידך, אין חולק על כך שההליך העיקרי מתנהל ביעילות ובקצב משביע רצון, ולמעשה ההליך מצוי ב"ישורת אחרונה". פרשת התביעה כבר הסתיימה ומחר אמורים להסתיים פרשת ההגנה וסיכומי הצדדים, ויש להניח ולקוות שגם הכרעת הדין תינתן במהרה.

לכך יש להוסיף כי מדובר בבקשה ראשונה להארכת מעצר.

12.

בנסיבות אלה, הכף נוטה במובהק לכיוון של היענות לבקשת המדינה להארכת מעצרם של המשיבים.

13.

אשר על כן אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים בארבעים וחמישה ימים, החל מיום 12.7.2015, או עד למתן פסק דין בת"פ 21566-01-15 בבית המשפט לנוער בראשון לציון.