בש"פ 465/21 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.1.2021

(מ"ת 14567-01-19, השופט א' הימן ) בעניין מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

כתב האישום וההליכים עד כה

2.

הרקע להליך שבפני הוא סבוך ומרובה פרטים, אך אין צורך להידרש לכלל היבטיו שפורטו בהחלטות קודמות של בית משפט זה (ראו: בש"פ 4038/20 מיום 1.7.2020 (השופט נ' סולברג ). כן ראו בג"ץ 8409/20 יוגב נ' היועץ המשפטי לממשלה (12.1.2021); בג"ץ 8628/20 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (13.12.2020)). בעיקרו של דבר, ההליך נסב על קשר פלילי לייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין מדרום אפריקה לישראל. כתב האישום המקורי בפרשה זו הוגש כבר בראשית שנת 2019, וכמפורט בהמשך, כשנה ומחצה לאחר מכן הוגש עוד כתב אישום בגין מקרים נוספים השייכים לאותה פרשה. הערר שבפני הוא תולדה של הבקשה המשלימה בנושא מעצרם של המעורבים עד תום ההליכים בעקבות הגשתו של כתב האישום הנוסף. בשים לב למורכבות שתוארה, המשך הדברים יעסוק, במידת האפשר, בעניינו של העורר בלבד.

3.

ביום 7.1.2019 הוגש כתב האישום המקורי בפרשה זו לבית המשפט המחוזי נגד העורר ושמונה אחרים, וזה כלל מספר רב של אישומים ביחס לעבירות סמים (ת"פ 15164-01-19). כתב האישום תיאר קשר פלילי לייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין מדרום אפריקה לישראל במשקל של כ-13 ק"ג בכל פעם. על פי הנטען בכתב האישום, הסמים הוסלקו במזוודות שנשאו עימם בלדרים כמטען יד, בעת שטסו במטוסי חברת אל-על. המזוודות הועברו, מיד עם נחיתת המטוס, אל מחוץ לשטחו של שדה התעופה בן גוריון, מבלי שנדרשו לעבור בדיקות ביטחוניות כמקובל. הוצאת התכנית מהכוח אל הפועל התאפשרה באמצעות מעורבות של גורמי ביטחון בכירים באל-על, ובהם עד המדינה א.א.. העורר עצמו היה, על-פי הנטען, מעורב ראשי בפעולות רבות, ובהן תיאום המועדים לייבוא הסם, תיאום הפעולות השונות לצורך העברת הסם מהמטוס באמצעות בלדר לנהג שהמתין ברכבו בשדה התעופה, ופיקוח על ביצוען, וכן מסירת התשלום לעד המדינה א.א. עבור חלקו בביצוע המעשים. באופן יותר קונקרטי, יוחסה לעורר מעורבות בפעילות הפלילית המתוארת בגדרם של ארבעה אישומים, שבו יוחסו לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (ארבע עבירות) וייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (ארבע עבירות).

4.

בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד העורר הוגשה גם בקשה לעצרו עד תום ההליכים נגדו.

5.

בהחלטתו מיום 18.8.2019 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית המבססת סיכוי סביר להרשעת העורר בכל המיוחס לו. בית המשפט המחוזי קבע, כי הנדבך המרכזי בתשתית הראייתית הוא עדותו המפורטת של עד המדינה א.א., שממנה עולה כי העורר שימש כ"איש המבצעים" ו"מפקד בכיר" מטעמו של הנאשם 1 שרקח את התכנית העבריינית. בית המשפט המחוזי הוסיף על כך שקיימות ראיות נוספות התומכות באמרותיו של עד המדינה ויש בהן כדי למלא אחר דרישת הסיוע.

6.

בהמשך לכך, ביום 18.12.2019 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, לאחר שקבע כי לא ניתן יהיה לאיין את מסוכנותו הרבה באמצעות חלופת מעצר. בית המשפט המחוזי התייחס בהקשר זה לחלקו של העורר בכתב האישום כ"בעל תפקיד מרכזי ומחולל בהוצאת הקשר הפלילי אל הפועל", לעמדתו של שירות המבחן ולעברו הפלילי המכביד של העורר.

7.

משפטם של העורר ויתר הנאשמים החל להתנהל, ועד המדינה א.א. אף החל להעיד. בשלב זה, עם תחילת חקירתו הנגדית של עד המדינה א.א., נחתם הסדר טיעון עם נאשם 5 בכתב האישום, והוסכם עמו שישמש אף הוא כעד מדינה, הידוע מאז כ-ב.ב..

8.

בעקבות זאת בוצעה השלמת חקירה, אשר הובילה להגשתו של כתב האישום הנוסף ביום 26.7.2020, נגד חמישה מהנאשמים בכתב האישום הראשון, ובהם העורר, ושניים נוספים. כתב האישום הנוסף ייחס לעורר ולשותפיו ששה אישומים בעבירות של ייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין מדרום אפריקה לישראל, במועדים שצוינו, בחלקם מועדים מוקדמים לאלה שצוינו באישומים שבכתב האישום המקורי (ת"פ 57347-07-20).

9.

ביום 30.9.2020 הורה בית המשפט המחוזי על איחודם של שני המשפטים, בכפוף להפרדת משפטו של ב.ב., על-פי הדין. בהתאם, ביום 4.10.2020 הוגש כתב אישום מאוחד ומתוקן, נגד העורר ועשרה אחרים, הכולל 17 אישומים. על פי המתואר בכתב אישום זה פעלו העורר והנאשמים האחרים לייבא מדרום אפריקה לישראל סם מסוג קוקאין בששה עשר מועדים שונים במהלך שנת 2018, בכמות של 13 ק"ג סם בכל פעם. לעורר עצמו מיוחסים בשלב זה עשרה אישומים, הכוללים את ארבעת האישומים שבהם נזכר בכתב האישום המקורי וששה אישומים נוספים.

10.

ביום 26.7.2020, לצדו של כתב האישום הנוסף, הוגשה בקשה נוספת בעניין מעצרם של המעורבים, ובכללם העורר, עד תום ההליכים (מ"ת 57281-07-20). באותה עת, העורר היה נתון כאמור במעצר מאחורי סורג ובריח על-פי ההחלטה שהתקבלה בעניינו על רקע הגשת כתב האישום המקורי. ההחלטה בבקשה זו היא שהולידה את ההליך שבפני.

11.

ביני וביני, ביום 15.12.2020 קבע בית משפט זה מתווה לדיון בהליכי המעצר בפרשה (בש"פ 8596/20, השופט ע' גרוסקופף ). בהחלטה זו נקבע כי כל דיוני המעצר נגד הנאשמים בכתב האישום המאוחד והמתוקן יימשכו במסגרת תיק המעצר הראשון,

כך שתיק המעצר השני יאוחד לתיק המעצר הראשון. בהתאם לכך נקבע עוד כי "הדיונים בקיומן של ראיות לכאורה ביחס לאישומים שנוספו בכתב האישום השני יימשכו במסגרת תיק המעצר הראשון ויינתנו במחלוקות בעניין זה הכרעות על ידי בית המשפט המחוזי, כך שהצדדים יוכלו להסתמך עליהן במסגרת דיוני המעצר העתידיים" (פסקה 2(ב) להחלטה). החלטת המעצר מושא ערר זה מהווה יישום של ההחלטה האמורה, ובה נדרש בית המשפט המחוזי לשאלת קיומן של ראיות לכאורה ביחס לששת האישומים הנוספים.

12.

בית המשפט המחוזי קבע כי אכן קיימות ראיות לכאורה נגד העורר גם בעבירות המיוחסות לו בששת האישומים הנוספים (אישומים 4-1, 8 ו-9 בכתב האישום המאוחד והמתוקן). זאת, על בסיס המכלול הראייתי הלכאורי כולו, לרבות עדותו של א.א., עדותו של ב.ב., מחקרי תקשורת המלמדים על נוכחותם של חלק מהמעורבים בפרשה בשדה התעופה או בפגישות זה עם זה, וכן ראיות נוספות.

13.

בית המשפט המחוזי ציין כי מעדותו המשלימה של א.א. עולה שהעורר נשלח מטעם הנאשם 1, הוגה התכנית העבריינית, לתאם עם א.א. את מהלך העברת המזוודות שבהן הוטמן הסם מפתח המטוס אל מחוץ לשדה התעופה. כן עולה ממנה, כך נקבע, כי הוא היה זה שהעביר ל-א.א. את התמורה הכספית עבור חלקו במעשים. א.א. הוסיף ותיאר את פגישתו הראשונה עם העורר ואת "סיור השטח" שביצע העורר על מנת לאתר מקום מתאים להמתנת הנהג. עוד תיאר א.א. את חילוקי הדעות שהתגלעו בינו לבין העורר באשר למקום ההמתנה ובאשר להתנהגות הנהגים, אשר בעקבותיהם סירב להמשיך לעבוד עם העורר, מה שהוביל לכך שנאשם 7 החליפו בתפקיד "איש השטח".

14.

בית המשפט המחוזי קבע כי עדותו של א.א. מבססת את הקשר הפלילי בו היה מעורב העורר ואת התכנית הפלילית שלמענה נקשר הקשר. בית המשפט המחוזי הוסיף והסביר כי עדותו של ב.ב. מוסיפה לדברים תימוכין בכל הנוגע לתפקידים שמילא כל אחד מהשניים בקשר הפלילי ובמימוש התכנית, כמו גם בשיטת הפעולה. לפיכך, נקבע כי עדויותיהם של א.א. ו-ב.ב. משתלבות יחדיו ומספקות הסבר לצירוף נתוני התקשורת והאיכון יחד עם נתוני טיסות והנתונים הנוספים, באופן המבסס תשתית ראייתית לאירועי יבוא הסמים באותם מועדים.

15.

בית המשפט המחוזי מצא ראיית סיוע לעדותו של א.א. בדבר מעורבותו של העורר בפרשה במחקרי התקשורת שלפיהם אוכן הטלפון הנייד של העורר בצומת קרוב לביתו של א.א. בשני מועדים סמוכים לאירועי ייבוא הסם, תוך כדי או לאחר שיחות שניהל העורר עם הנאשם 2. בנוסף לכך, בית המשפט המחוזי הצביע על שתיקתו הגורפת של העורר לאורך כל חקירותיו במשטרה כראיית סיוע נוספת המחזקת את חומר הראיות הלכאורי נגדו.

16.

בית המשפט המחוזי דחה את טענת באת-כוח העורר, לפיה לא ניתן לייחס לעורר ששה אישומים נוספים מעבר לארבעה שיוחסו לו בכתב האישום המקורי, שכן בעדותו הראשונה מסר א.א. כי העורר היה מעורב בארבעה אירועי ייבוא סם בלבד. בית המשפט המחוזי הצביע בהקשר זה על טענתו העקבית של א.א. לפיה הוא אינו זוכר מועדים ואינו זוכר את מספר אירועי הייבוא במדויק, כמו גם על דבריו בעימות שנערך בינו לבין העורר, שבו טען, כי "הם ביצעו לפחות חמישה יבואי סמים יחד" (כפי שנכתב בסעיף 7 למזכר של רס"ר אוהד גריבסקי מיום 2.1.2019, אשר נכח בעימות בין השניים; להלן: המזכר מתיק החקירה ). לבסוף, בית המשפט המחוזי דחה גם את טענות באת-כוחו של העורר באשר לנתוני האיכון ומשקלם.

17.

בסיכומו של דבר, בית המשפט המחוזי קבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית "מוצקה ומספקת" גם ביחס לששת האישומים הנוספים המיוחסים לעורר. בהמשך לכך, הוא הורה אפוא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו גם בגין אישומים אלה. בהתחשב בכך שהעורר כבר היה נתון במעצר בהתאם להחלטה הקודמת (אשר הוארך מעת לעת בהחלטותיו של בית משפט זה), לא מצא בית המשפט המחוזי מקום לבחון את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר.

הערר

18.

הערר שבפני מכוון כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. בערר נטען כי אין יסוד לקביעות בדבר קיומן של ראיות לכאורה נגד העורר בקשר לאישומים הנוספים. טענתו המרכזית של העורר היא כי עד המדינה א.א. מסר הן בעדותו הראשונה הן בעדותו המשלימה שהעורר היה מעורב ב ארבעה אירועים של ייבוא סם או לכל היותר חמישה , מתוך כ שמונה או תשעה אירועים שזכר. עוד נטען כי עדותו של ב.ב. לא התייחסה לעורר עצמו, כך שגם היא לא יכולה להניח תשתית ראייתית לאישומים הנוספים. העורר טוען כי איכוני הטלפון הנייד של העורר באזור ביתו של א.א. אינם יכולים לשמש כראיות סיוע, בהתחשב בכך שמדובר באיכונים באזור של צומת תנועה מרכזי. עוד נטען כי איכונים אלה אינם משלימים את החסר בעדותו של א.א. ביחס לחלקו של העורר באישומים הנוספים. העורר טוען עוד כי בניגוד למצופה, מחקרי התקשורת אינם מעלים כי בסמוך למועדי הייבוא שוחח העורר עם הנאשמים האחרים בתדירות גבוהה יותר מהרגיל. לבסוף, טוען העורר כי היה על בית המשפט המחוזי לבחון את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר, לנוכח נסיבותיו האישיות, ובכללן היותו חולה במחלה כרונית, והעובדה שהוא שוהה במעצר מזה שנתיים בה בשעה שההליך המשפטי בעניינו צפוי להימשך עוד זמן רב.

19.

הדיון בערר נערך בפני ביום 26.1.2021 בו הציגו הצדדים את טענותיהם המפורטות.

20.

טיעוניו של העורר התמקדו במידה רבה בהקלטת העימות בין העורר לבין עד המדינה א.א. שבו זה התייחס לכך שביצעו "ארבעה" או "חמישה" מקרים של ייבוא סמים ביחד. לטענתו, שגה בית המשפט המחוזי בכך שהסתמך על האמור במזכר מתיק החקירה שהפנה להקלטה ובו נכתב כי השניים היו מעורבים ב" לפחות חמישה" אירועים שבהם יובא הסם.

21.

מנגד, עמדת המדינה היא שדין הערר להידחות. לטענת המדינה עדותו של עד המדינה א.א. מסבכת את העורר גם במעשי העבירה המתוארים באישומים הנוספים, ובעקבות הגרסה שמסר ב.ב. הדברים נשזרו בראיות סיוע נוספות שאפשרו לגבש את האישומים הנוספים. עוד נטען כי אין לייחס משקל מהותי למספר האירועים אליהם התייחס א.א. בעימות – "ארבעה" או "חמישה" – שכן בהקשרים אחרים בחקירתו הזכיר מספר רב יותר של אירועים בהם היה העורר מעורב. בהקשר זה הוסבר כי מתוכן הדברים ברור שהמספר הנקוב מתייחס לאירועים קונקרטיים שאותם זכר בשל היותם אירועים יוצאי דופן.

דיון והכרעה

22.

לאחר שעיינתי בהודעת הערר ובנספחיה, ושמעתי את טענות הצדדים בדיון שנערך לפניי, אני סבורה שדין הערר להידחות.

23.

נקודת המוצא לבחינת התשתית הראייתית הלכאורית לששת האישומים הנוספים המיוחסים לעורר עתה היא החלטת בית המשפט המחוזי מיום 18.8.2019 אשר קבעה שקיימות ראיות לכאורה ביחס לארבעת האישומים שיוחסו לעורר בכתב האישום המקורי. כזכור, בית המשפט המחוזי קבע כי עדותו של א.א., יחד עם ראיות מסייעות, מהווה תשתית ראייתית לכאורית מספקת לצורך שלב המעצר. מסקנה זו אינה עומדת כעת לבחינה מחודשת. התשתית הראייתית הנוספת שהונחה בפני בית המשפט המחוזי, אשר נבחנה במסגרת ההחלטה מושא הערר, משמשת אפוא קומה נוספת המונחת על יסוד הקומה הראשונה, במובן זה שהיא מוסיפה עליה ומחזקת אותה.

24.

תמליל חקירתו המשלימה של א.א. מיום 23.6.2020 מחזק את חומר הראיות המבסס לכאורה את מעורבותו העמוקה עד צוואר של העורר בפרשה. כך, מדבריו של א.א. בחקירה זו עולה, בין היתר, כי העורר הוא זה אשר תיאם עמו לראשונה את מועד הייבוא, לאחר שהוכנס בסוד הדברים (עמ' 8 שורות 27-24 לתמליל החקירה מיום 23.6.2020), כי העורר נכח ב"סיור השטח" הראשון, שמטרתו תכנון המסלול שעוברת המזוודה מרגע הירידה מהמטוס ועד להגעתה לתא המטען של הנהג שאוסף אותה אל מחוץ לשדה התעופה (שם, עמ' 12 שורה 13), כי לאחר זמן מה שבמהלכו הוצאה אל הפועל התכנית העבריינית, נתגלעה מחלוקת בין א.א לעורר באשר למקום בו ימתין הנהג למזוודה (שם, בעמ' 13 שורות 12-9; וכן עמ' 41 שורה 20), וכי התעוררו בין השניים חילוקי דעות בנוגע לאופן הוצאת הסם אל מחוץ לשדה התעופה (שם, בעמ' 22 שורות 35-28). עוד ציין א.א. בחקירתו כי לפחות בחלק מהתקופה שבה שימש ב.ב. כנהג שתפקידו להוביל את הסם אל מחוץ לשדה התעופה, היה זה העורר ש"ניהל את הדברים" בשטח (שם, עמ' 20 שורות 22-20). כאשר נשאל א.א. על מועדי ייבוא נוספים, מעבר לאלו שפורטו בכתב האישום המקורי, הוא השיב: "אמרתי לך. בתאריכים אני רע מאוד. אני יודע שהיה משהו בין שמונה לתשע יבואים בסך הכל. זה מה שאני זוכר" (שם, עמ' 44 שורות 26-24). כמו כן, כאשר נמסר לו שהיו "לפחות שישה עשר יבואים" השיב: "אני חושב שמגזימים", והוסיף "סביר להניח שחלק נכבד מהם נעשו מאחורי הגב שלי" (שם, עמ' 44 שורות 35-30). בהמשך הוסיף שהנתונים שהוצגו לו בחקירה "גורמים לי להבין שהיו הרבה יבואים מעבר לגב שלי" (שם , עמ' 46 שורות 7-5).

25.

בניגוד לנטען על ידי העורר, איני סבורה כי לצורך שלב זה של ההליך יש לייחס משקל רב לשאלת מספרם המדויק של אירועי ייבוא הסם הנוספים בהם היה העורר מעורב, כפי שהעיד עליהם א.א. בחקירתו המשלימה. כך במיוחד, כאשר מספר פעמים לאורך חקירתו המשלימה הבהיר א.א. כי הוא אינו זוכר את המועדים המדויקים שבהם בוצעה הפעילות העבריינית והדגיש כי הוא "גרוע בתאריכים" (ראו שם, עמ' 6 שורה 37; כן ראו עמ' 7 שורה 10 ושורה 22; עמ' 10 שורות 30-29; עמ' 44 שורה 24). זאת ועוד, מצאתי טעם גם בטענת המדינה לפיה יתכן שא.א. העיד רק על אותן פעמים מיוחדות שנחרתו בזכרונו, בשל התרחשות יוצאת דופן שאירעה במהלכן, מבלי שציין את כל אותן פעמים בהן יובא הסם כמעשה שבשגרה. הכול כמובן – בהתאם לרמת הביסוס הנדרשת בשלב זה של ראיות לכאורה. מטעם זה, לא מצאתי מקום, לצורך בירור ההליך שלפניי, להכריע בשאלה האם יצאה שגגה תחת ידיו של החוקר שציין במזכר מתיק החקירה כי א.א. אמר במהלך העימות עם העורר שהם "ביצעו לפחות חמישה יבואי סמים ביחד" תחת שייכתב כי השניים "ביצעו חמישה יבואי סמים ביחד". שאלת מספרם המדויק של האירועים בהם היה מעורב העורר במסגרת תכנון התכנית העבריינית וביצועה – אלו שנמנו בכתב האישום המקורי ואלו שהתווספו עליהם בכתב האישום המאוחד והמתוקן – תידון ותוכרע במסגרת ההליך העיקרי, ואין בה כדי להשליך על עצם קיומן של ראיות לכאורה לצורך שלב המעצר.

26.

כאמור, נוסף על עדותו של א.א. (ובכללה חקירתו המשלימה המתוארת לעיל) קיימות ראיות נוספות המלמדות לכאורה על מעורבותו של העורר בפרשה ועל כך שביצע את המיוחס לו גם באישומים הנוספים. בראש ובראשונה יש להפנות בהקשר זה לעדותו של ב.ב.. אמנם, שמו של העורר לא נזכר בה במפורש, אך היא מחזקת את עדותו של א.א. באשר לקשר העברייני שנרקם בין הנאשמים בכלל, ובאשר לחלקו של העורר במעשים בפרט. כך למשל, מאחר ש-ב.ב. נקב בתאריכים של אירועי ייבוא נוספים, ניתן היה להצביע על מעורבות העורר גם בהם באמצעות איכון הטלפון הנייד שברשותו בסמוך לביתו של א.א. ובאמצעות מחקרי תקשורת המלמדים כי שוחח עם יתר הנאשמים סביב אותם אירועים נוספים. הדברים משתלבים באמירתו של א.א. כי העורר היה זה שתיאם איתו את אירוע הייבוא הראשון – בשים לב לעובדה שלפי גרסתו של ב.ב. היו אירועי ייבוא שקדמו לאלה שנזכרו בכתב האישום המקורי. שתיקתו של העורר בחקירתו מהווה אף היא סיוע לאמרותיו של א.א., באופן המחזק את התשתית הראייתית הלכאורית אשר קמה נגד העורר. לבסוף, מחקרי התקשורת, ובהם איכון הטלפון הנייד של העורר בצומת הסמוך לביתו של א.א. בשתי הזדמנויות שונות, בסמוך למועדי ייבוא הסם, כמו גם השיחות שביצע אותה עת עם המעורבים האחרים בפרשה, תומכים אף הם במסקנה כי הונחה במקרה זה תשתית ראייתית לכאורית מספקת. טענותיו של העורר בעניין משקלן של ראיות אלו שמורות לו, ומקומן להתברר במסגרת ההליך העיקרי.

27.

מכל הטעמים האמורים, אני סבורה כי בדין קבע בית המשפט המחוזי כי קיימת תשתית ראייתית מספקת לצורך שלב זה של ההליך להוכחת המיוחס לעורר בכתב האישום המאוחד והמתוקן, באופן המצדיק את מעצרו עד תום ההליכים נגדו.

28.

לבסוף, לא מצאתי כי יש במצבו הרפואי של העורר כדי להצדיק בחינת האפשרות לשחררו לחלופת מעצר, לעת הזו. מצב זה, אף שאינו מן המשופרים, נמשך על פני שנים רבות. העורר לא הצביע על התפתחות משמעותית או חלילה החמרה במצבו אשר עשויה להיות להן השלכה על ההחלטה להחזיקו במעצר מאחורי סורג ובריח. לא למותר לציין כי חזקה על שירות בתי הסוהר שידאגו לכל צרכיו של העורר בהקשר זה.

29.

סוף דבר: הערר נדחה.