בש"פ 1961/21 מדינת ישראל נ. דוד דדון

מהות ההליך

1.

לפניי בקשת המדינה, שביעית במספר, להאריך את מעצרו של המשיב 3 בבש"פ 1961/21, מר יניב חזן (להלן: חזן ), בתשעים ימים החל מיום 29.3.2021 או עד למתן פסק הדין בת"פ (מחוזי ת"א) 15164-01-19 (להלן: ההליך העיקרי ), לפי המוקדם, בהתאם לאמור בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

2.

כמו כן מונח לפניי ערר שהגיש חזן על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו אשר ניתנה בעניינו ביום 13.4.2021 בגדרם של מ"ת (מחוזי ת"א) 14567-01-19 ושל מ"ת (מחוזי ת"א) 57281-07-20 (השופט א' הימן ). החלטה זו דחתה את בקשתו של חזן לקיים עיון חוזר במעצרו עד תום ההליכים בהליך העיקרי ולשחררו מבית-המעצר לחלופת מעצר או למעצר באזוק אלקטרוני.

3.

הנני דן בבקשה ובערר הנ"ל במאוחד.

רקע

4.

במרכזו של ההליך העיקרי ניצבת פרשה חריגה בחומרתה של יבוא כמויות גדולות של סם מסוכן מסוג קוקאין מדרום אפריקה לישראל, דרך נתב"ג, שמעורביה כללו את עובדי חברת התעופה אל על. ראיות לכאורה, שלגבי קיומן אין מחלוקת, מצביעות על כך שחזן היה

מעורב ראשי בפעולות עברייניות רבות, ובהן תיאום המועדים לייבוא הסם, תיאום הפעולות השונות לצורך העברת הסם מהמטוס באמצעות בלדר לנהג שהמתין ברכבו בשדה התעופה, ופיקוח על ביצוען, וכן מסירת התשלום לעד המדינה א.א. עבור חלקו בביצוע המעשים . מדובר במשפט מורכב, שכבר נמשך זה למעלה משנתיים, ושעתיד להימשך עוד זמן רב בשל מורכבותו, כאשר הוא מתנהל כסדרו ללא גרירת רגליים מצד המדינה. פרטי הפרשה סוכמו, בין היתר, בהחלטות שניתנו בבש"פ 4038/20 ובבש"פ 6644/20.

עיקרי כתב האישום והליכים קודמים

5.

ביום 7.1.2019 הוגש כתב האישום המקורי בפרשה זו נגד חזן ושמונה אחרים, וזה כלל מספר רב של אישומים בגין עבירות סמים . על-פי המתואר בכתב האישום, במהלך שנת 2018, הנאשמים פעלו "כגוף אחד, איש איש ומשימתו בכדי לאפשר את יבוא הקוקאין לארץ מדרום אפריקה" – זאת, באופן הבא: "הסם הובא לארץ בטיסה מיוהנסבורג באמצעות בלדר, שנשאו במזוודה. עם נחיתת המטוס, הועברה המזוודה לידי המשיב 2 [נאשם 3 בהליך העיקרי – א.ש.], שניצל את מעמדו באל-על על מנת להוציאה משטח שדה התעופה מבלי שתיבדק. לאחר מכן נמסרה המזוודה לנהג, שהמתין בנקודה שעליה הוסכם מבעוד מועד. משקלו הכולל של הקוקאין שייבאו המשיבים לישראל בדרך זו – כ-150 קילוגרמים" (ראו פסקה 2 להחלטת השופט נ' סולברג בבש"פ 4038/20 מדינת ישראל נ' דדון (1.7.2020)).

6.

בד-בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה למעצר חזן עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו. בהחלטתו מיום 18.8.2019 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית המבססת סיכוי סביר להרשעת חזן בכל המיוחס לו. תסקיר מעצר שהוגש בעניינו של חזן הצביע על היותו בעל הרשעות קודמות ונטייה ברורה להתנהגות פורצת גבולות. בהמשך לכך, ביום 18.12.2019, משמצא כי לא ניתן יהיה לאיין את מסוכנותו של חזן במסגרת חלופת מעצר, הורה בית המשפט המחוזי על המשך מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. בית המשפט המחוזי התייחס בהקשר זה לחלקו של חזן בכתב האישום כ"בעל תפקיד מרכזי ומחולל בהוצאת הקשר הפלילי אל הפועל", לעמדתו של שירות המבחן ולעברו הפלילי המכביד.

7.

לאחר שמשפטם של חזן ויתר הנאשמים החל להתנהל, נחתם הסדר טיעון עם עד מדינה נוסף. בעקבות זאת בוצעה השלמת חקירה אשר הובילה להגשת כתב אישום נוסף נגד חמישה מהנאשמים בכתב האישום הראשון, בהם חזן, ושניים נוספים (ת"פ 57347-07-20). במקביל, הגישה המדינה בקשה לאיחוד כתבי האישום, וביום 4.10.2020, על פי החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט מ' לוי ), הוגש

כתב אישום מאוחד ומתוקן, הכולל אחד עשר נאשמים, שבעה עשר אישומים ומאה שלושים ושבעה עדים. כתב האישום המאוחד מייחס לחזן עשרה אישומים בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ויבוא סם מסוכן מסוג קוקאין לישראל.

8.

בד-בבד עם הגשת כתב האישום הנוסף, הגישה המדינה בקשה למעצרו של חזן עד תום ההליכים המתנהלים נגדו (מ"ת 57281-07-20). ביום 24.12.2020 הורה השופט ע' גרוסקופף כי כלל דיוני המעצר, כמו גם כלל הדיונים בשאלת קיומן של ראיות לכאורה, יימשכו במסגרת תיק המעצר שהוגש במקביל לכתב האישום הראשון, היינו: בגדרו של מ"ת 14567-01-19 (ראו: בש"פ 8596/20 חזן נ' מדינת ישראל (24.12.2020)).

9.

ביום 11.1.2021, קבע בית המשפט המחוזי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית המבססת סיכוי סביר להרשעת חזן בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המאוחד, והורה על המשך מעצרו מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים. עררו של חזן על החלטה זו נדחה על ידי בית משפט זה, אשר קבע כי:

"מכל הטעמים האמורים, אני סבורה כי בדין קבע בית המשפט המחוזי כי קיימת תשתית ראייתית מספקת לצורך שלב זה של ההליך להוכחת המיוחס לעורר בכתב האישום המאוחד והמתוקן, באופן המצדיק את מעצרו עד תום ההליכים נגדו.

לבסוף, לא מצאתי כי יש במצבו הרפואי של העורר כדי להצדיק בחינת האפשרות לשחררו לחלופת מעצר, לעת הזו. מצב זה, אף שאינו מן המשופרים, נמשך על פני שנים רבות. העורר לא הצביע על התפתחות משמעותית או חלילה החמרה במצבו אשר עשויה להיות להן השלכה על ההחלטה להחזיקו במעצר מאחורי סורג ובריח. לא למותר לציין כי חזקה על שירות בתי הסוהר שידאגו לכל צרכיו של העורר בהקשר זה" (ראו: החלטת השופטת ד' ברק-ארז

בבש"פ 465/21 פלוני נ' מדינת ישראל (3.2.2021) (להלן: בש"פ 465/21 )).

10.

ארבעה ימים לאחר שניתנה החלטת בית משפט זה בבש"פ 465/21, ביום 7.2.2021, הסכים חזן להארכת מעצרו לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, ובד-בבד הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעצרו עד תום ההליכים. בדיון שהתקיים ביום 21.2.2021 הורה בית המשפט על שליחתו של חזן לקבלת תסקיר שירות מבחן. בתסקיר שירות המבחן שהתקבל פורטו נסיבותיו האישיות של חזן: בן 44 במצב רפואי מורכב, נשוי ואב לארבעה ילדים. בשונה מהערכתו הקודמת, שירות המבחן התרשם כי חזן, אשר מצוי במעצר מאחורי סורג ובריח מזה למעלה משנתיים, מגלה יכולת ראשונית להתייחס לדפוסיו הבעייתיים והעברייניים וכי ניכר שלמשך מעצרו ישנה השפעה מקדמת ומארגנת עבורו אשר מאפשרת לו להתחיל בהליך טיפולי במסגרת המעצר, ואשר מסייעת לו לערוך בדיקת עצמית של התנהגותו ושל השלכותיה. מהתסקיר עולה כי על אף שחזן שלל תחילה רצון להשתלב בטיפול, נוכח המחירים הנלווים למעצרו, ביטא הלה נכונות לקדם את עצמו ולהשתלב במסגרת טיפולית. עוד עולה כי חזן אחראי על תפקוד בית הכנסת, מתנהל במעצר באופן רציני ויציב ואף תומך בעצורים אחרים אשר שוהים עמו. שירות המבחן שוחח עם ששת המפקחים המוצעים והתרשם כי הם מחזיקים בעמדות שומרות חוק, מתייחסים בביקורתיות להתנהלותו ולבחירותיו של חזן, ומכירים את נסיבות מעצרו ומעורבותו בהתנהלות עבריינית. כמו כן, שירות המבחן העריך את מערך הפיקוח המוצע כמאורגן ורציני להמשך מעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני. לצד זאת, נוכח עומק דפוסיו וקשריו העברייניים אותם הצליח חזן להסתיר בעבר, שירות המבחן הביע ספק ביכולתם של המפקחים לזהות מצבי סיכון בהתנהלותו לאורך זמן. לבסוף, נוכח ההליכים המשפטיים הצפויים ומאפיינים אישיותיים, הטיל שירות המבחן ספק ביכולתו של חזן להימנע ממעורבות ומקשרים שוליים לאורך זמן.

11.

ביום 13.4.2021 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של חזן לעיון חוזר. בית המשפט עמד על התנהלותו הסדירה של ההליך העיקרי ועל קיומה של חזקת מסוכנות סטטוטורית נוכח המעשים המיוחסים לחזן, אשר מלמדים כי תפקידו במסכת העבריינית היה דומיננטי. עוד נקבע כי חרף הימשכות ההליכים והתרשמות שירות המבחן מהשינוי החיובי שחל בעניינו של חזן, הרי שלנוכח המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו והערכת שירות המבחן באשר לסיכון להמשך מעורבותו השולית, אין בחלופת המעצר בפיקוח אלקטרוני כדי לאיין את מסוכנותו. לאחר שבחן את המסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו, קבע בית המשפט כי לא חלה הידרדרות במצבו הרפואי של חזן במהלך שהותו במעצר, וכי חזקה על שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ) שידאג להעניק את הטיפול הרפואי לו הוא זקוק.

מכאן הערר שלפניי.

טענות הצדדים

12.

לטענת חזן, בית משפט קמא שגה בהחליטו לדחות את בקשתו להעבירו למעצר תחת פיקוח אלקטרוני. חזן מוסיף וטוען, כי החלטה זו מתעלמת מתסקיר שירות המבחן, החיובי לדבריו, אשר ממנו עולה כי יש בכוחה של חלופת מעצר תחת פיקוח אלקטרוני כדי להפחית ממסוכנותו. בהקשר זה נטען כי בית המשפט שגה בהעניקו משקל רב מדי לחששו של שירות המבחן מסיכון עתידי, תוך התעלמות מחוות הדעת הפרטית שהוגשה מטעמו של חזן, אשר לפיה המשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני תחת פיקוחם של המפקחים המוצעים, לצד תכנית טיפולית שיקומית, יאיינו את הסיכון הנשקף ממנו לאורך זמן.

13.

כמו כן טוען חזן, כי בית משפט קמא התעלם משינוי בנסיבותיו אשר מצדיק את בחינת האפשרות לשחררו לחלופת מעצר. בין הנסיבות מונה חזן את: מצבו הרפואי המורכב, ממנו סובל למעלה מעשור; ההתקפים בהם לקה בבית המעצר אשר בעקבותיהם הופנה למיון ונשלח לבדיקת MRI , שלטענתו לא התבצעה עד היום; הימשכות ההליכים כאשר אין צפי לסיומו של ההליך העיקרי; התנהגותו החיובית בתקופת מעצרו הנמשכת מזה כשנתיים וחצי; וכן התרשמותו החיובית של שירות המבחן מהמפקחים המוצעים ומחלופת המעצר אשר יש בה, לדבריו, כדי לאיין את מסוכנותו.

14.

על יסוד טעמים אלה, מבקש חזן כי אורה על העברתו למעצר באזוק אלקטרוני.

15.

לטענת המדינה, העדר המלצה מטעם שירות המבחן להעברתו של חזן ממעצר מאחורי סורג ובריח למעצר באזוק אלקטרוני נובע, כפי שנכתב במפורש בתסקיר, מקיומו של "ספק באשר ליכולתו ... להימנע ממעורבות ומקשרים שוליים לאורך זמן". בנסיבות אלה, סבורה המדינה כי בית משפט קמא צדק בהחלטתו מושא הערר, שכאמור מבוססת על קיומה של חזקת המסוכנות הסטטוטורית לצד מסוכנותו של חזן אשר נשקפת, כעניין של עובדה, ממעשיו שפורטו בכתב האישום ושאומתו בראיות לכאורה וכן מעברו הפלילי. כמו כן סבורה המדינה, כי מן הדין להיענות לבקשתה להאריך את מעצרו של חזן לנוכח מורכבות משפטו והתנהלותו התקינה.

16.

באשר למצבו הבריאותי של חזן, המדינה חזרה על כך ששב"ס מספק לו – ויוסיף לספק לו – את צרכיו הרפואיים.

17.

לסיכום, המדינה מבקשת כי אקבל את בקשתה ואדחה את עררו של חזן.

דיון והכרעה

18.

מאחר שההליך העיקרי עתיד להימשך עוד חודשים ארוכים, ולאור ההתפתחות החיובית בתפקודו של חזן עליה דווח בתסקיר שירות המבחן האחרון, סבורני כי בתחילת חודש יוני ש"ז, לקראת הגשת בקשה נוספת בדבר הארכת מעצרו במסגרת סעיף 62 לחוק המעצרים, יהא על שירות המבחן להכין תסקיר מעצר עדכני אשר יתייחס לאפשרות להעביר את חזן למעצר באזוק אלקטרוני מחוץ לכותלי בית-המעצר – וזאת, כפי שכתבתי בעניינו של נאשם אחר בפרשה, "[ב]תנאים מגבילים קשיחים וקשוחים, כדוגמת שלילת הגישה לטלפונים סלולריים וקוויים ולמחשבים, לצד האפשרות להתקשר, כמידת הצורך, למוקדי חירום ולשוחח עם הסניגור – הכל תחת השגחה צמודה של מפקחיו ובכפוף למתן היתר מראש למשטרה לנקוט בכל אמצעי פיקוח שתמצא לנכון בכדי לוודא את קיומם של תנאי השחרור, לרבות האזנה לטלפונים שיימצאו בקרבת [הנאשם]" (ראו: בש"פ 1961/21; בש"פ 2045/21 מדינת ישראל נ' יוגב (25.3.2021) (להלן: עניין יוגב )). לצד כל אלה, כמו בעניין יוגב , ראוי יהיה גם להטיל על חזן ועל מפקחיו הפקדה כספית כבדה במזומנים ובערבויות כערובה לקיום התנאים המגבילים אשר ייקבעו על ידי בית המשפט המחוזי. כמו כן מן הראוי ששב"ס ידאג לכך שחזן יעבור בהקדם האפשרי בדיקת

MRI מוח, כפי שהומלץ על ידי ד"ר ר' לבנשטיין מבית החולים שיבא תל השומר ביום 11.2.2021.

19.

באת כוחו של חזן טענה כי מן הדין להעבירו למעצר באזוק אלקטרוני לאלתר, אולם אין בידי לקבל טענה זו. כפי שהזדמן לי להבהיר יותר מפעם אחת, לנוכח חזקת המסוכנות הסטטוטורית אשר חלה במקרהו של חזן, לצד מסוכנותו המוכחת – אשר פחתה במידת מה, אך עודנה קיימת – שחרורו ממעצר מאחורי סורג ובריח למעצר בתנאים של אזוק אלקטרוני יתאפשר רק בהתבסס על המלצה חיובית וחד-משמעית של שירות המבחן (ראו: בש"פ 248/20 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקאות 28-14 והאסמכתאות הנזכרות שם (2.2.2020); בש"פ 1232/20 פלונים נ' מדינת ישראל , פסקאות 10-9 (3.3.2020); בש"פ 2434/20 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 9 (12.4.2020)) ובכפוף לדו"ח היתכנות חיובי ושאר התנאים המגבילים שמניתי לעיל.

20.

במסגרת הבדיקה אשר תיערך על ידי שירות המבחן בתחילת חודש יוני ש"ז, כאמור לעיל, יוכל חזן להגיש לשירות כל מסמך וחוות דעת שימצא לנכון – אולם לא יהא בכך כדי לכבול את שיקול דעתו המקצועי של השירות.

21.

בא-כוח המדינה טען כי תסקיר המעצר העדכני נערך רק לפני כחודש, ועל כן אין סיבה להורות על עריכת תסקיר נוסף ועדכני יותר לקראת הארכת מעצרו הבאה של חזן.

22.

טענה זו אינה מקובלת עלי אף היא. כל הליך של הארכת מעצר אשר מתקיים בגדרו של סעיף 62 לחוק המעצרים צריך שיכלול בחובו, במסגרת האיזונים הרגילים, לפחות בדיקה ראשונית של היתכנות החלופות למעצר מאחורי סורג ובריח (ראו: סעיפים 1(ב) ו-21(ב)(1) לחוק המעצרים; וכן בש"פ 6605/97 מדינת ישראל

נ' אבו סלימאן , פ''ד נא(5) 185, 192 (1997); בש"פ 5671/13 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 11 (22.8.2013); בש"פ 2305/16 מדינת ישראל נ' רדאי , פסקאות 23-20 ( 19.5.2016 ); וכן בש"פ 6732/19 מדינת ישראל נ' אלגראבעה , פסקה 3 (29.10.2019)). התסקיר העדכני שהוגש בעניינו של חזן מצביע על מגמה חיובית – אשר אפשר שתעצים בחודשים הקרובים – וכן על התרשמותו החיובית של שירות המבחן ממפקחיו המוצעים של חזן לצרכי שחרורו מבית המעצר למעצר מפוקח באזוק אלקטרוני. בנסיבות אלו, לנוכח הימשכותו הצפויה של ההליך העיקרי וכן בהתחשב בחזקת החפות – שחזן עודנו חוסה בצלה למרות קיומן של ראיות המאמתות לכאורה את המיוחס לו בכתב האישום – עומדת לחזן הזכות להליך הוגן הנקי מעינוי דין וממעצרים מיותרים ככל שניתן (ראו: רינת קיטאי סנג'רו המעצר: שלילת החירות בטרם הכרעת הדין 80-31, 207-205 (2011)).

23.

מטעמים אלה, הנני מקבל את בקשת המדינה ודוחה את עררו של חזן בכפוף לאמור לעיל.

24.

הווה אומר: בכפוף לאמור לעיל ביחס לבקשה עתידית בדבר הארכת מעצרו של חזן, בקשת המדינה מתקבלת באופן שחזן – המשיב באותה בקשה – ייעצר בין כותלי בית-המעצר למשך תשעים ימים נוספים החל מיום 29.3.2021 או עד למתן פסק הדין בת"פ (מחוזי ת"א) 15164-01-19, לפי המוקדם.