פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4650/16
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
יוסף צרניק
נ ג ד
המשיבים:
1.
רומן זדורוב
2. מדינת ישראל
בקשה לפסלות שופט
לענין הערעור על החלטתו של רשם בית המשפט העליון ג' לובינסקי מיום 2.6.2016
בע"פ 7939/10
החלטה
לפניי בקשה כי אפסול את עצמי מלדון בערעור אותו הגיש המבקש על החלטתו של הרשם ג' לובינסקי זיו בע"פ 7939/10 מיום 2.6.2016 (להלן: ההליך העיקרי ). החלטת הרשם ניתנה בבקשת עיון מטעם המבקש, מכוח תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון ), לעיין בהחלטות המצויות בתיק הנייר תפ"ח 502-07
מדינת ישראל נ' זדורוב - ונקבע כי בשל הקושי לברור מתוך תיק הנייר אילו החלטות הן רגישות או אסורות בפרסום, ירוכזו עבור המבקש החלטות המותרות בפרסום כשהן מודפסות ממערכת "נט המשפט".
1.
בקשת הפסלות מסתמכת על החלטה אשר ניתנה על ידי ביום 4.5.2016 בבש"פ 3319/16, בגדרה דחיתי ערעור אותו הגיש המבקש על החלטה של הרשם ג' שני בהליך העיקרי , מיום 14.4.2016. בהחלטתי זו, דחיתי את טענת המבקש כי בית המשפט נעדר סמכות לבקש את עמדת הצדדים ביחס לבקשה לעיון, בהסתמך על תקנה 4(ה) לתקנות העיון בתיקים, המקנה סמכות זו במפורש. בבקשה שלפניי, המבקש טוען כי ההחלטה מהווה "חריגה חמורה מסמכות [...] שנועדה לשלול את הזכות המפורשת בבירור בתקנות העיון", כך שעולה חשש ממשי למשוא פנים וחוסר תום לב בניהול התיק.
2.
דין הבקשה להידחות, שכן לא מצאתי כי במקרה שלפניי מתקיימות "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט", כהוראת סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. הבקשה מסתמכת, כאמור, על החלטה קודמת שניתנה על ידי בעניינו של המבקש, בסוגיה הנוגעת לתקנות העיון. ידוע הכלל כי עצם הבעת עמדה או החלטה בהליך קודם אינה מקימה כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים – אלא יש להראות כי דעתו של היושב בדין ננעלה כך שהדיון הופך ל"משחק מכור" (ראו: ע"פ 3217/03 געדי נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (17.6.2003);
ע"א 3712/02 פקיד שומה תל-אביב 4 נ' מקוב , פ"ד נו(4) 185, פסקה 9 (2002)). במקרה שלפניי,
החלטתי מיום 4.5.2016 מפנה להוראת דין מפורשת אשר שללה טענת חוסר סמכות שהועלתה על ידי המבקש – מבלי שנקבע בהחלטה ממצא עובדתי כלשהו או שהובעה עמדה ביחס להיקפה של זכות העיון (והשוו: יגאל מרזל דיני פסלות שופט 280-278 (2006)). אין בהחלטה זו כדי להעיד על משוא פנים או "נעילת דעת" ביחס לטענותיו של המבקש בערעורו, ועל כן אין מקום להיעתר לבקשת הפסלות.
3.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, כ' בסיון התשע"ו (26.6.2016).
ש
ו פ ט