בש"פ 4668/22 גיל ביטון נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתק"ח 46596-04-22 מבית משפט השלום בטבריה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו.

2.

המבקשת טוענת כי היא מתגוררת בתל אביב וכי יקשה עליה להגיע לבית המשפט בטבריה בשל המרחק הרב ממקום מגוריה וכן בשל כך שהיא ילדה אך לפני כחודש.

3.

כעולה מעיון בתיק בית המשפט, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 15.7.2022 והמבקשת הודיעה כי בכוונתה לכפור במיוחס לה בכתב האישום.

4.

דין הבקשה להידחות.

5.

על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)).

6.

בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום בטבריה, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותה של המבקשת על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים. בפני המבקשת פתוחה הדרך לפנות לערכאה הדיונית בבקשה לשינוי מועד הדיון בהתאם למצבה, ומבלי שאני נוקטת עמדה בעניין זה.