בש"פ 476/08 מדינת ישראל נ. יאסר סואלמה

בפניי בקשה שלישית מטעם המדינה להורות על הארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

1.נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של רצח בכוונה תחילה ועבירה של קשירת קשר לביצוע פשע. סמוך לאחר מכן תוקן כתב האישום על מנת לאחד את משפטו של המשיב עם משפטו של שותפו לעבירות (להלן: השותף ). על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום עבדו המשיב והשותף (אשר שהו שניהם בארץ באופן בלתי חוקי) בשוק הסיטונאי בתל אביב. השותף חשד כי אדם בשם ג'מאל אבו זהידי (להלן: המנוח ), אשר עבד גם הוא בשוק בתור שומר ב"רמפה", שיתף פעולה עם השלטונות הישראליים ומשכך קשר השותף עם המשיב ועם אדם נוסף לגרום בכוונה תחילה למותו. לשם מימוש הקשר הצטיידו השותף והאדם הנוסף במברגים והשלושה נשארו בשוק עד לשעות לילה מאוחרות תוך שהם מצטרפים אל המנוח במקום עבודתו. בשעת לילה ביום 10.2.06 תקפו המשיב, השותף והאדם הנוסף את המנוח בראשו, בפניו ובגופו באמצעות פטיש וקרשים. המשיב אף משך את המנוח בידו עד שהמנוח נפל מהרמפה לכביש. גם לאחר שהמנוח נפל המשיכו השלושה לתקוף אותו בכך שקפצו על גבו והם אף תפסו אותו והשליכו אותו מבעד פתח חלון ברמפה לתוך מרתף השוק וכן זרקו בלוקים מבטון על ראשו. מייד לאחר מכן גררו השלושה את המנוח לחדר אחר במרתף השוק, שם זרקו שוב בלוק על ראשו, ואז כיסו אותו בקרטונים, יצאו מהחדר, שטפו את ידיהם, עלו לקומת הרחוב ועזבו את השוק. כתוצאה ממעשיהם נגרם למנוח נזק חמור במוח ושברים בגולגולת אשר הביאו למותו.

2.בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המדינה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בא-כוח המשיב הביע את הסכמתו למעצר ומשכך הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופט ד' רוזן) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. משחלפו תשעה חודשים ומשפטו של המשיב לא בא על סיומו ביקשה המדינה כי מעצרו יוארך בתשעים ימים נוספים. בהסכמת המשיב הוארך מעצרו בתשעים ימים (החלטת כב' השופט ע' פוגלמן מיום 26.7.07 בבש"פ 6514/07) ובהמשך הוארך פעם נוספת בתשעים ימים (החלטת המשנה לנשיאה א' ריבלין מיום 28.10.07 בבש"פ 9099/07).

3.כעת מתבקשת הארכת מעצרו של המשיב זו הפעם השלישית. את הצורך בהארכת המעצר מנמקת המבקשת במסוכנות הגבוהה הנשקפת מן המשיב לציבור, אשר נלמדת לטענתה מסוג העבירות המיוחסות לו ומנסיבות ביצוען, וכן בחשש מפני הימלטותו של המשיב מן הדין אם ישוחרר ממעצרו, המועצם נוכח היותו תושב השטחים. עוד נטען כי קיים חשש ניכר לשיבוש הליכי משפט. בהתייחס להתקדמות משפטו של המשיב מציינת המבקשת כי ביום 24.1.07 כפר המשיב בעובדות כתב האישום; ביום 15.4.07 הסתיימה פרשת התביעה; וביום 12.7.07 הסתיימה פרשת ההגנה. סיכומים מטעם המדינה הוגשו ביום 15.8.07 וסיכומים מטעם המשיב הוגשו - לאחר שתי בקשות מצידו להארכת מועד - ביום 21.11.07. לדברי המדינה, בשלב זה ממתינים הצדדים לקביעת מועד למתן הכרעת דין, ולהערכתה, ככל שלא יהיו התפתחויות בלתי צפויות, המשפט אמור להסתיים במסגרת תקופת הארכת המעצר המבוקשת. בדיון בפניי הוסיפה וציינה באת-כוח המבקשת כי משהמשיב הודה בחלק משמעותי מן העובדות הנטענות בכתב האישום, יריעת המחלוקת שנותרה בין הצדדים אינה גדולה. להערכתה, המשיב יורשע והוא צפוי לעונש מאסר.

4.בא-כוח המשיב, לעומת זאת, הדגיש את העובדה כי חלפו שישים ימים מאז הוגשו הסיכומים האחרונים בתיק ואת העובדה כי נכון לעתה אין כל צפי למועד מתן הכרעת הדין. לדבריו, מאחר ואין באפשרות המשיב להציע חלופת מעצר הולמת אין הוא טוען כי יש להורות על שחרורו, אלא אך כי יש להיעתר לבקשת המדינה באופן חלקי בלבד ובד בבד לקבוע לערכאה הדיונית סד זמנים למתן הכרעת הדין.

5.לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה ושקלתי את טיעוני הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להתקבל. כעולה מטיעוני הצדדים כפי שפורטו, דומה כי אין מחלוקת של ממש באשר למסוכנות הנשקפת מן המשיב ובאשר לקיומן של ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לו, כנדרש לצורך מעצרו. כפי שמציינת המדינה, העבירות המיוחסות למשיב חמורות ביותר והסיכון הנשקף ממנו לציבור עולה על פניו מטיבן ומנסיבות ביצוען. לא ניתן גם להתעלם מן החשש הקיים מפני הימלטותו של המשיב מן הדין אם ישוחרר, וזאת בפרט נוכח היותו תושב השטחים וככל שמשפטו קרוב לסיום והאפשרות שיורשע בדין הופכת ממשית מתמיד. בא-כוח המשיב אף הודה כי אין ביכולתו של מרשו להציע חלופת מעצר כלשהי, כך שבנסיבות העניין נראה כי לא קיימת אפשרות מעשית לשחררו. אין להקל כמובן ראש בפרק הזמן הממושך בו נתון המשיב במעצר, ואולם משפטו עומד כאמור בפני סיום וחזקה על בית המשפט קמא כי הוא ער לצורך הדוחק בסיום המשפט, כי הוא שוקד בימים אלו על גיבוש עמדתו וכי הכרעת הדין תינתן בהקדם ומכל מקום במועד מוקדם ככל האפשר בהתחשב באילוצים השונים העומדים בפניו. יתר על כן, חזקה על בית המשפט אף כי התמשכות מעצרו של המשיב תעמוד לנגד עיניו כגורם מרכזי בקביעת לוחות הזמנים לסיום ההליך. בידוע הוא כי התערבותו של בית משפט זה בסדרי ניהול ההליך הפלילי על-ידי הערכאה הדיונית תעשה במקרים חריגים בלבד. בנסיבות העניין הנוכחי, ואף בשים לב לעובדה שחלפו כחודשיים מאז הוגשו הסיכומים האחרונים בתיק, אין כדי להצדיק את התערבותנו.

הבקשה מתקבלת איפוא. מעצרו של המשיב יוארך החל מיום 26.1.08 למשך תשעים ימים נוספים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1039/06 המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם מביניהם.