בש"פ 4785/01 יונתן גחפי נ. מדינת ישראל

1.העורר, עם שניים אחרים, הובאו לדיון באשמת ביצוען של עבירות חטיפה לשם סחיטה, גניבה, איומים, אחזקת סכין שלא כדין, ושיבוש מהלכי משפט. על פי גרסתה של המשיבה, הובילו השלושה, בשעה 03:30 לפנות בוקר, אדם, לבית העלמין ירקון, ושם דרשו ממנו לנתק את קשריו עם אישה, הואיל ואחד התוקפים חיפש גם הוא את קרבתה. במהלך אותן שעות, איימו בני החבורה על המתלונן בסכין, תקפו אותו ואיימו עליו, ולבסוף גם דרשו ממנו להימנע מלהתלונן במשטרה.

2.המשיבה ביקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים, ונקודת המוצא לדיון בבקשה זו בפני בית המשפט קמא היתה, שבידי המשיבה יש ראיות שלכאורה עשויות להוביל להרשעה. לפיכך, התמקד הדיון בשאלת חלופת המעצר, ובה היה מוכן בית המשפט לעשות שימוש, ובלבד שתוצע לו חלופה ראויה. לעניין זה הציע בא כוח העורר ששולחו ישהה במעצר בית בבית דודו במגדל העמק, אך השופט המלומד של הערכאה הראשונה סבר שהדוד ורעייתו לא יוכלו לקיים את הפיקוח הנדרש, ועל כן דחה את ההצעה.

3.בקשתה של המשיבה למעצרו של העורר התבססה על קיומה של מסוכנות ועל החשש ששחרורו עלול לשבש מהלכי משפט. בינתיים, הספיק המתלונן להעיד, והשאלה שבה נדרשה הכרעתו של בית המשפט היא, אם בנסיבות אלה נותרה עוד עילה להמשיך ולהחזיק את העורר במעצר לפני שהוכרע דינו, ועל פי השקפתי התשובה לכך צריכה להיות שלילית, ונראה שכך סבר גם בית המשפט קמא.

באשר לחלופת המעצר, הביע בית המשפט המחוזי את התרשמותו החיובית מדודו של העורר, אך העלה ספקות לנוכח העובדה שבין השניים לא התקיים מפגש בשנים האחרונות, וכן עקב כך שאותו דוד (לוי נתנאל), מבלה את עתותיו בלימוד תורה, וספק אם יוכל לקיים פיקוח רצוף על העורר.

על פי השקפתי, יש לאותו ספק מענה במכתבו של הרב יצחק דוד גרוסמן, אשר הוגש על ידי בא כוח העורר. הרב גרוסמן הציע לחייב את העורר לשהות במחיצתו של דודו, לוי נתנאל, בכל שעות היום, גם כשזה האחרון ימצא בישיבה, כך שיתקיים פקוח רצוף על תנועות העורר, ונדמה שבדרך זו סולק המכשול האחרון לקבלת חלופת המעצר כחלופה ראויה.

מכאן החלטתי לקבל את הערר, ואני ומורה על שחרורו של העורר ממעצר, ובלבד שימלא אחר תנאים אלה:

א.ישהה במעצר-בית, בבית דודו, לוי נתנאל, במגדל העמק, בכל שעות היממה, ויהיה רשאי לצאת משם רק בלווית דודו בלכתו לישיבה, ושם ישהה העורר עד לשובו של דודו לביתו. על מנת למנוע כל ספק אני טורח להבהיר, שעל העורר נאסר לצאת ממעצר הבית למטרה אחרת כלשהי.

ב.העורר יפקיד ערבות עצמית בסך של 20,000 ש"ח, מתוך זה סכום של 5,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית, צמודה ולא מוגבלת בזמן.

ג.יוצא צו לעיכוב יציאתו של העורר מהארץ.

ד.דודו של העורר, לוי נתנאל, יחתום על ערבות בסך של 10,000 ש"ח בה יתחייב לקיים פיקוח צמוד ורצוף על העורר, והוא מצווה לדווח על כל הפרה של תנאי השחרור למשטרת ישראל ולבית המשפט.

העורר יוסיף לשהות במעצר עד אשר ימלא אחר תנאי השחרור.