בש"פ 4804/12 מדינת ישראל נ. אלירן תורגמן

1.

בפני בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים )

בתשעים ימים, שיימנו החל מתאריך 28.6.2012, או עד למתן פסק דין בת"פ 57490-09-11 בבית המשפט השלום בנצרת, לפי המוקדם.

להלן אביא את הנתונים הרלבנטיים לבקשה.

2.

נגד המשיב ונגד נאשם נוסף הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בנצרת בתאריך 28.9.2011, אשר תוקן בתאריך 28.11.2011 על דרך של הוספת שני עדי תביעה. בכתב האישום המתוקן יוחסו למשיב שני אישומים, אשר בגדרם עבירות של התפרצות לבית מגורים, גניבה, קשירת קשר לביצוע פשע, הסתייעות ברכב לשם ביצוע פשע, איומים, העלבת עובד ציבור ושיבוש מהלכי משפט.

3.

עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרם של המשיב והנאשם הנוסף עד תום ההליכים נגדם. בדיון בבית המשפט השלום הנכבד, הסכים בא-כח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, אך טען לעוצמתן של הראיות. המבקשת טענה כי עברו הפלילי של המשיב והעובדה כי בעבר הורשע בביצוע עבירות תוך הפרה של מעצר בתנאים של "מעצר בית" מעידים על מסוכנותו.

בית המשפט השלום הנכבד הורה על הכנת תסקיר מעצר בענינו של המשיב. בתאריך 10.11.2011 התקבל תסקיר מעצר כאמור, אשר בו הומלץ שלא לאמץ את חלופת המעצר שהוצעה. המשיב לא הציג חלופה אחרת ולכן בא-כוחו הסכים למעצר עד תום ההליכים. במקביל, בענינו של הנאשם הנוסף, התקבל תסקיר מעצר שהמליץ על מעצרו בתנאים של "מעצר בית" ובית המשפט קמא הנכבד אימץ את ההמלצה והורה על מעצרו בתנאים של "מעצר בית".

4.

בבית משפט השלום הנכבד התקיימו דיונים בתיק החל מחודש אוקטובר 2011 ועד חודש יוני 2012 (למספר דיונים לא התייצבו המשיב ובא-כוחו). ביני לביני, חלפו תשעה חודשים שבמהלכם שהה המשיב במעצר.

5.

בבקשה ובדיון שהתקיים בפני בתאריך 26.6.2012, המבקשת גורסת כי נוכח קצב התקדמות המשפט, העבירות החמורות ומסוכנותו של המשיב – יש להאריך את מעצרו של המשיב. עוד מציינת המבקשת בבקשה כי עולה מכתב האישום שהמשיב התחמק על-פי הנטען מלהגיע לחקירה במשך כשלושה שבועות, וכשנעצר הוא העליב שוטר שביצע את תפקידו ואף איים בפגיעה בו. המבקשת מוסיפה כי לחובתו של המשיב עבר פלילי מכביד ושירות המבחן דחה את חלופת המעצר שהציג.

6.

בדיון בא-כח המשיב טען מנגד כי קצב התקדמות ההליכים אינו מהיר, והדגיש כי הנאשם האחר שוחרר כאמור למעצר בתנאים של "מעצר בית". בנוסף הוא הדגיש כי לתפיסתו הראיות בתיק הינן נסיבתיות בלבד.

7.

בתום הדיון שהתקיים בפני, החלטתי להיעתר לבקשת המבקשת להאריך את מעצרו של המשיב עד למתן החלטה נוספת על-ידי, שתינתן לאחר שהמבקשת תמציא פסקי דין אחרים שהסתבר כי ניתנו לאחרונה בענינו של המשיב, בגדרם הושתו עליו עונשי מאסר, אשר הם חופפים בחלקם את תקופת מעצרו של המשיב החל מתאריך הגשת כתב האישום, מושא בקשה זו.

8.

המבקשת המציאה בימים אלה את פסקי הדין האמורים. בגדרו של הראשון, בית משפט השלום טבריה הנכבד, השית על המשיב עונש מאסר בפועל למשך 45 ימים החל מתאריך 4.1.2012. בגדרו של השני, בית משפט השלום צפת הנכבד השית על המשיב עונש מאסר בפועל למשך חודשיים החל מתאריך 23.4.2012. כאמור, העונשים שהושתו על המשיב בגדרם של פסקי הדין הנ"ל, חופפים את הזמן שבו היה נתון המשיב במעצר עובר לדיון שקיימתי.

בתאריך 4.7.2012 הוסיפה באת-כחה של פרקליטות המדינה והודיעה כי התיק נקבע למתן הכרעת דין בתאריך 12.8.2012 בבית המשפט השלום הנכבד.

9.

נוכח ההתפתחויות הנ"ל, הטעמים המפורטים בבקשה המדינה ושאר הנסיבות שבמכלול, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל .

10.

סעיף 61 ל חוק המעצרים מורה, כידוע, כי נאשם שהיה עצור במשך תשעה חודשים אך משפטו טרם הסתיים בחלוף תקופה זו, ישוחרר ככלל ממעצר. עם זאת, סעיף 62 מאפשר להאריך את המעצר ב-90 ימים נוספים באישורו של שופט של בית משפט זה. בית המשפט נדרש לשקול בהקשר זה, בין היתר, את: קצב התקדמות המשפט, המסוכנות הנשקפת מן הנאשם, החשש לשיבוש הליכים והחשש להימלטות מן הדין (ראו: בש"פ 3054/08 מדינת ישראל נ' סריאנו (לא פורסם, 30.6.2008); בש"פ 4002/11 מדינת ישראל נ' זגורי (לא פורסם, 14.6.2011) ).

11.

בעניננו,

מסוכנותו של המשיב נלמדת מחומרת העבירות המיוחסות בכתב האישום ומעברו הפלילי. בנוסף, המשיב נאשם גם בעבירות של שיבוש הליכי משפט. כן נראה כי הכרעה בענינו של המשיב צפויה להינתן בזמן הקרוב. מעבר לכך, ראוי לציין כי המשיב לא הציג חלופת מעצר ראויה בנסיבות שבמכלול – מלבד זו שנדחתה.

12.

נוכח כל האמור לעיל הנני מורה כי המשיב יישאר במעצר למשך

תשעים ימים, שיימנו החל מתאריך 28.6.2012, או עד למתן פסק דין בת"פ 57490-09-11 בבית המשפט השלום בנצרת, לפי המוקדם.